ארסינואי הרביעית
ארסינואי הרביעית (ביוונית: Ἀρσινόη; נולדה לפי השערת חלק מהחוקרים ב-68–65 לפנה"ס ולפי אחרים בין 63–61 - 41 לפנה"ס)[1][2] הייתה נסיכה מצריה מבית תלמי. היא שימשה כאופוזיציה לאחותה הבוגרת קלאופטרה השביעית בשנים 47-48 לפנה"ס, בעת המאבק של אנשי אלכסנדריה בשלטונה של קלאופטרה בתמיכת יוליוס קיסר.
ביוגרפיה
ארסינואי הרביעית הייתה בתו הצעירה של תלמי השנים עשר מאם לא ידועה. ייתכן ואמה הייתה קלאופטרה החמישית (אם היא נפטרה בשנת 57 לפנה"ס ולא בשנת 69 לפנה"ס כפי שמשערים חלק מהחוקרים). היו לה שתיים או שלוש אחיות בוגרות ממנה: ברניקי הרביעית, קלאופטרה השביעית ואולי אחות נוספת שקיומה לא ודאי, קלאופטרה השישית. בנוסף, היו לה שני אחים: תלמי השלושה עשר ותלמי הארבעה עשר. אביה מת בשנת 51 לפנה"ס ועל פי צוואתו ירשו אותו בתו קלאופטרה השביעית בת ה-18 ותלמי השלושה עשר.
בקיץ 48 לפנה"ס, התרחש מרד בקרב אנשי החצר וקלאופטרה נאלצה לברוח. תלמי השלושה עשר נשאר השליט היחיד. קלאופטרה גייסה צבא והתייצבה לקרב מול צבאו של אחיה ליד העיר פלוסיום. באותה עת הגיע קיסר למצרים. הוא החליט שהאינטרס שלו הוא למנוע את המלחמה ופרסם הודעה המבטיחה את קיום צוואת תלמי השנים עשר לשלטון משותף של שני האחים. קיסר השתכן בארמון וקלאופטרה הצליחה להעבירו לצידה. במסגרת ניסיונות הפיוס של קיסר בין שני האחים, הוא מינה את ארסינואי, יחד עם אחיה תלמי הארבעה עשר, למושלי קפריסין.[3]
החלטת הפיוס לא תאמה את רצונם של אנשי החצר בראשות פותינוס, ולאחר שהסיתו את תלמי השלושה עשר כנגד קיסר וקלאופטרה הם צעדו בראש צבא של עשרים אלף איש לאלכסנדריה ושמו מצור על קיסר. קיסר התבצר בארמון והזעיק כוח צבאי מפרגמון לעזרה. יחד איתו בארמון שהו קלאופטרה השביעית, ארסינואי הרביעית ושני אחיה הצעירים. אנשי החצר, כנראה בסתיו 48 לפנה"ס, הצליחו לשכנע את ארסינואי הרביעית, שהייתה מתוסכלת מכך שקפריסין לא עברה בפועל לשליטתה, להצטרף לכוח הצבאי הצר על הארמון ולעמוד בראשו. היא ברחה עם הסריס שגידל אותה, גאנימדס (Ganymedes), ולאחר מכן, בעקבות עימות בינו ובין אכילס, הורתה ארסינואי להרוג את אכילס. לאחר שהמצור על קיסר התחזק, התנהל משא ומתן באמתלה של רצון לשלום, בינו לבין הכוח הצר בראשותו של גאנימדס, לשחרר את תלמי השלושה עשר מהארמון, תוך הבטחה שהם יסירו את ארסינואי מתפקידה, ימסרו אותה בתמורה, ויקבלו את מרותו של תלמי השלושה עשר. קיסר אישר את המהלך ונתן לתלמי השלושה עשר לצאת ולהצטרף לכוח וזאת כדי להראות שאין לו כל כוונה לפגוע בו. ברגע שתלמי השלושה עשר שוחרר הוא הצטרף לכוח הצבאי ועמד בראש המאבק כנגד רומא.
הכוחות הצבאיים של קיסר תקפו את הכוח של אנשי אלכסנדריה ובמהלך של מלחמה בת יומיים, שהתקיימה במרץ 47 לפנה"ס, נטבח חלק גדול מהכוח של אנשי אלכסנדריה. תלמי השלושה עשר ניסה לברוח מהקרב על ידי חציית הנילוס בסירה וטבע ביחד עם נמלטים נוספים. העיר אלכסנדריה נכנעה בפני קיסר.
לאחר כיבוש אלכסנדריה הועברה ארסינואי לרומא, שם נדרשה ביולי 46 לפנה"ס להשתתף במצעד הניצחון של יוליוס קיסר כשהיא צועדת אחריו כבולה בשלשלאות. בניגוד למנהג הרומי להרוג את המשתתפים הבולטים לאחר סיום המצעד, שוכנע קיסר לחון אותה. הוא העניק לה מקלט במקדש ארטמיס בעיר אפסוס שבאסיה הקטנה. ארסינואי חיה במקדש כשכל הזמן היא חוששת לחיה מידה הארוכה של אחותה קלאופטרה, שראתה בארסינואי איום לשלטונה.
בשנת 41 לפנה"ס, ביוזמתה של קלאופטרה, הורה מרקוס אנטוניוס להרוג את ארסינואי על מדרגות המקדש. מעשה זה של הוצאה להורג על מדרגות המקדש הייתה הפרה בוטה של קדושתו של המקדש כמקום מקלט. רצח זה עורר זעזוע ברומא. לאחר מכן, כשאנטוניוס הגיע לאפסוס הוא דרש שיובא בפניו הכוהן מגביזוס (Megabyzus), שקיבל את ארסינואי למקדש כמלכה. הוא קיבל חנינה מקלאופטרה על מעשה זה לאחר שנציגות אפסוס עתרה לקלאופטרה וביקשה לחון אותו.[4]
קברה של ארסינואי
בשנת 1904 במהלך חפירות ארכאולוגיות באתר הארכאולוגי אפסוס התגלו במרכז האתר שרידי מבנה שכונה "אוקטגון" בגלל צורתו הייחודית. זהו מבנה מתומן בעל שמונה צלעות.[5] חפירות נוספות שבוצעו באתר בשנת 1926 גילו במבנה קבר ובתוכו עצמות של אישה שגילה הוערך ל-20 שנים.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 העלתה הארכאולוגית הילקה תור (Hilke Thür) מהאקדמיה האוסטרית למדעים (Austrian Academy of Sciences) את ההשערה שהקבר והשלד שנמצאו שייכים לארסינואי הרביעית. על הקבר לא נמצאה כל כתובת, אבל המבנה תוארך, על פי הארכיטקטורה שלו, בין השנים 20-50 לפנה"ס. תיארוך פחמן-14 שבוצע מתארך את הקבר בין השנים 200–50 לפנה"ס. ההשערה שלה התבססה גם על העובדה שבאותה עת רק אנשים חשובים נקברו בתוככי העיר. גם הארכיטקטורה של המבנה המזכיר בצורתו את המגדלור של פארוס באלכסנדריה וכן מינו של השלד היו גורם לחיזוק ההשערה. בנוסף נטען שבקבר התגלו מוטיבים מצריים כמו עמודים בצורת צרורות של גומא פפירוס.
בחפירה שהתקיימה בשנת 1926 על ידי משלחת אוסטרית נפתח פתח קטן בקבר, ורק הגולגולת נלקחה מהאתר. גולגולת זאת אבדה בגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה. בשנת 1985 חפרה תור באתר, בעקבות חפירות נוספות, נחשף צידו האחורי של חדר הקבר ובתוכו יתרת שרידי השלד. בדיקות שבוצעו בעצמות גילו שהעצמות שייכות לנערה בגיל שבין 16-15 שנים.
חוקרים אחרים טענו שהגיל של השלד, על פי התארוך שבוצע, אינו תואם את גילה של ארסינואי באותה עת כפי שהוערך על ידי הבדיקות. תאריך לידתה אינו ידוע. ההשערה המקובלת במחקר הוא שהיא נולדה בין השנים 68 ל-61 לפנה"ס. במקרה זה הגיל אינו תואם את הבדיקות. אבל ייתכן והייתה צעירה יותר בעת הגעתו של קיסר לאלכסנדריה בשנת 48 לפנה"ס, שזה יוצר שאלה אחרת: האם ילדה כה צעירה יכלה להוביל מרד כנגד קלאופטרה וקיסר. אבל ייתכן שהיא לא לקחה תפקיד פעיל ורק הובלה על ידי אנשי החצר במאבקם כנגד שלטון רומא וקלאופטרה.[6]
הגולגולת צולמה ונמדדה לפני שאבדה. תור ביצעה שחזור פנים בהתבסס על הצילומים והמדידות והמסקנה שלה הייתה שלארסינואי אולי היו שורשים ממוצא אפריקאי דרך אמה. בדיקות הDNA שבוצעו בעצמות לא נתנו מסקנות חותכות בגלל שבשלד נגעו אנשים רבים במהלך החפירות ולאחריו.[7]
בשנת 2008 הפיק ה-BBC תוכנית דוקומנטרית בשם "Cleopatra: Portrait Of A Killer", המספר את סיפור מציאת הקבר.[8]
לקריאה נוספת
- דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, הוצאת מאגנס, עמ' 778-777
קישורים חיצוניים
- Cleopatra VI, Ptolemy XII, Ptolemy XIII, Ptolemy XIV (51‑30 B.C.), The House of Ptolemy, Edwyn R. Bevan
- Biography by Christopher Bennett: Arsinoe IV
- Arsinoe IV באנציקלופדיה בריטניקה
הערות שוליים
- ^ ארסינואי הרביעית ביוגרפיה של Christopher Bennett
- ^ על פי דוד גולן, בספרו עמ' 778, הייתה בת 15 בזמן בריחתה מהארמון כדי להצטרף לכוח של אנשי אלכסנדריה
- ^ The Reign of Cleopatra, מאת Stanley Mayer Burstein, University of Oklahoma Press, 2007 עמ' 88
- ^ Ephesus (Ephesos): An Abbreviated History from Androclus to Constantine XI, מאת Hans Willer Laale, WestBow Press, 2011
- ^ The Octagon Tomb of the Ptolemaic Arsioe IV
- ^ Researchers vow to prove human remains באתר של הדיילי מייל
- ^ Cleopatra's sister's bones possibly identified
- ^ Cleopatra: Portrait Of A Killer באתר של ה-BBC
