ארסינואי השנייה

ארסינואי (ארסינואה) השנייה (ביוונית עתיקה: Ἀρσινόη;‏ 316–יולי 270 לפנה"ס) הייתה נסיכה ומלכה מבית תלמי, בתו של תלמי הראשון, מלכת תראקיה ומקדוניה דרך נישואיה לליסימכוס, אשתו של אחיה למחצה תלמי קראונוס, שהיה מלך מקדוניה לאחר מותו של ליסימכוס, ומלכת מצרים לאחר נישואיה לאחיה, תלמי השני.

ביוגרפיה

ארסינואי הייתה בתו של תלמי הראשון, שייסד את שושלת בית תלמי, ואשתו הרביעית ברניקי הראשונה. בשנת 299 לפנה"ס נישאה לליסימכוס שהיה אחד משומרי ראשו של אלכסנדר הגדול; לאחר מות אלכסנדר הפך ליסיכמוס לשליטה של תראקיה השוכנת בחצי האי הבלקני באירופה. היא הייתה אשתו השלישית וילדה לו שלושה בנים: תלמי הראשון אפיגון, ליסימכוס ופיליפ. ליסימכוס שינה לכבודה את שם העיר אפסוס לארסינואי, ונתן לה שלוש ערים לחוף הים השחור ואת קסנדריה בצפון יוון. יורשו המיועד של ליסימכוס מזה שנים רבות היה בנו בכורו אַגַתֿוֹקְלֶס, בנו מאשתו הראשונה. אולם, ארסינואי רצתה שממלכת ליסימכוס תעבור בירושה לבנה הבכור, ולכן האשימה אותו בקשירת קשר לרצוח את אביו. ליסימכוס האמין לה והוציא את בנו להורג. לאחר מותו של ליסימכוס בקרב קורופדיום בשנת 281 לפנה"ס, נמלטה לקסנדריה, בירת מקדוניה. מתוך רצון לשמור על שררת המלוכה בידיה למען ילדיה, נישאה לתלמי קראונוס שהיה אחיה מאב, טרם עלייתו לכס המלוכה המוקדוני ולאחר ההסכמים הכרוכים בהם, כלומר אימוץ ילדיו של ליסימכוס על ידי קראונוס כתנאי מוקדם לנישואים^[1]. תלמי קראונוס מצדו היה מעוניין בנישואים האלה כדי לייצב את שלטונו.

אחרי שכרת ברית עם פירוס כנגד בנו של מלך מקדוניה לשעבר, דמטריוס פוליורקטס, יצא קראונוס למסע מלחמה לדרום יוון. ארסינואי, שיחסיה עם קרואונוס לא היו טובים ולא הייתה מרוצה מהברית, קשרה נגד בעלה ביחד עם בניה. קראונוס חזר לקסנדריה והרג את שני בניה הצעירים. בנה הבכור, תלמי, נמלט צפונה לממלכת דרדניה. ארסינואי עצמה נמלטה מפניו לסאמותרקיה. בשנת 279, בעקבות הפלישה הגאלית, היא ברחה למצרים במטרה לקבל מקלט בארמונו של אחיה, תלמי השני, במצרים.

במצרים בארמונו של אחיה המשיכה לרקום מזימות. לאחר שהאשימה את אשתו הראשונה של אחיה, ארסינואי הראשונה, שהייתה בתו של ליסימכוס, בעלה המת, בניסיון לרצוח את תלמי השני, היא הביאה להגלייתה. בשנת 277 נישאה לתלמי השני שהיה אחיה מאב ומאם, ובכך החלו השניים את המסורת של בית תלמי של נישואי אח ואחות, אשר נמשכה בכל תקופת קיום בית תלמי. הנישואים של אח ואחות התקבלו על ידי האוכלוסייה המקומית שהייתה מורגלת בנישואי אח ואחות בשושלת הפרעונית. ארסינואי הייתה מבוגרת מתלמי ב-8 שנים.^[2]

ארסינואי הייתה בעלת השפעה וחלקה עם אחיה את כל תאריו. תלמי השני שינה לכבודה את שמה של העיר קרוקודילופוליס ששכנה בנווה המדבר פיום ל"ארסינואה". בנוסף ייסד דת שסגדה לו ולארסינואי. היא הופיעה על גבי מטבעות ותרמה רבות למדיניות החוץ של מצרים, כולל היציאה לקרב למלחמה הסורית הראשונה נגד אנטיוכוס הראשון, שהתרחש בין השנים 274–271 לפנה"ס. גם לאחר מותה המשיך תלמי להתייחס אליה במסמכים הרשמיים.

לאחר מותה של ארסינואי, ולדעת חלק מהחוקרים עוד בחייה, הוקם לכבודה על ידי תלמי השני פולחן. לצורך הקמתו הוסבו חלק מההכנסות של המקדשים המצריים לטובת הפולחן. במסגרת הפולחן הוכרזו תלמי השני וארסינואי "האלים האחים". תלמי יצר בכך תקדים שבו מלך יכול להכריז על עצמו כאל עוד בחייו.^[2]

במהלך חפירות ימיות ליד אלכסנדריה, נמצאו שני פסלים קולוסאליים בגובה 12 מטר בדמותם של תלמי השני ואשתו ארסינואי השנייה. שני פסלים אלה היו ממוקמים בנמל הראשי של אלכסנדריה ונראו לעיני כל זר שנחת בעיר.