ארנסט אוגוסט, דוכס בראונשווייג
 | |||||||||
| ארנסט אוגוסט, דוכס בראונשווייג | |||||||||
| לידה |
17 בנובמבר 1887 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
30 בינואר 1953 (בגיל 65) הנובר, גרמניה המערבית  | ||||||||
| שם מלא | ארנסט אוגוסט גאורג, דוכס בראונשווייג | ||||||||
| מדינה | גרמניה | ||||||||
| בת זוג | ויקטוריה לואיזה, נסיכת פרוסיה | ||||||||
| שושלת בית הנובר | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
ארנסט אוגוסט כריסטיאן גאורג, דוכס בראונשווייג (בגרמנית: Ernst August Christian Georg, von Hanover; 17 בנובמבר 1887 – 30 בינואר 1953) היה נכדם של גאורג החמישי, מלך הנובר וכריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק, ודוכס בראונשווייג בין השנים 1913–1918.
ביוגרפיה
ראשית חייו
ארנסט אוגוסט נולד ב-17 בנובמבר 1887 בווינה, לארנסט אוגוסט, נסיך הכתר של הנובר ולתירה, נסיכת דנמרק, בתם של כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק ולואיזה, נסיכת הסן-קאסל. ארנסט אוגוסט היה בן דודם של ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת, ניקולאי השני, קיסר רוסיה, כריסטיאן העשירי, מלך דנמרק, הוקון השביעי, מלך נורווגיה, וקונסטנטינוס הראשון, מלך יוון.
אביו של ארנסט אוגוסט - ארנסט אוגוסט, נסיך הכתר של הנובר היה הראשון בתור לרשת את תואר דוכס בראונשווייג לאחר בן דודו הרחוק, וילהלם השמיני, דוכס בראונשווייג. ב-1879, כאשר התברר כי וילהלם ילך לעולמו מבלי להותיר אחריו צאצאים, הקים הפרלמנט של בראונשווייג מועצת עוצרים שתנהל את הדוכסות עם מותו של וילהלם. המועצה הייתה אמורה למנות עוצר במקרה בו ארנסט אוגוסט, נסיך הכתר של הנובר לא יהיה מסוגל לקבל על עצמו את תואר הדוכס. לאחר מותו של וילהלם ב-1884, הכריז ארנסט אוגוסט, נסיך הכתר של הנובר, על עצמו כדוכס בראונשווייג. עם זאת, מאחר שהוא המשיך לטעון לכתר ממלכת הנובר, הכריז הרייכסראט (Reichsrat) הגרמני שהכתרתו של ארנסט אוגוסט, נסיך הכתר של הנובר כדוכס בראונשווייג תפגע בשלום האימפריה. עקב לחץ פרוסי, התעלמה מועצת העוצרים של הדוכסות מטענתו של ארנסט אוגוסט ומינתה את הנסיך אלברכט מפרוסיה כעוצר הדוכסות.
המשא ומתן בין ארנסט אוגוסט, נסיך הכתר של הנובר, לבין ממשלת גרמניה המשיך כמעט שלושה עשורים ולא הניב תוצאות. במהלך תקופה זו מת הנסיך אלברכט ובמקומו מונה כעוצר הדוכס יוהאן אלברכט ממקלנבורג.
דוכס בראונשווייג
ב-1912 ביקר ארנסט אוגוסט בברלין כדי להודות לקיסר על המחווה שגילה בכך ששלח את שני בניו הגדולים וילהלם, נסיך הכתר של גרמניה ואייתל פרידריך, נסיך פרוסיה להלווייתו של אחיו גאורג וילהלם, נסיך הנובר. במהלך ביקורו פגש בוויקטוריה לואיזה, נסיכת פרוסיה, בתו של וילהלם השני, קיסר גרמניה והשניים התיידדו. אולם הנישואים התעכבו בשל סכסוך פוליטי בין בית הוהנצולרן לבית הנובר, ששורשיו נעוצים עוד במלחמת אוסטריה–פרוסיה, שבסופה סיפחה ממלכת פרוסיה את ממלכת הנובר כעונש על כך שתמכה באוסטריה. לבסוף הוצעה פשרה ארנסט אוגוסט יהפוך לשליט דוכסות בראונשווייג במקום הנובר. הפשרה מצאה חן בעיני הקיסר ויורש העצר ששאפו לסיים את הקרע בין שני הבתים.
החתונה התקיימה ב-24 במאי 1913 בברלין ונערכה בפאר רב. הוזמנו אליה כל אנשי האצולה מגרמניה אך גם מרוסיה ובריטניה. עיתון הטיימס תיאר את החתונה כ"רומיאו ויוליה עם סוף טוב יותר". במהלך נישואיהם הביאו השניים חמישה ילדים.
לאחר מלחמת העולם הראשונה בוטל התואר דוכס בראונשווייג, וארנסט אוגוסט איבד את מעמדו. עם עליית הנאצים לשלטון היו הדעות חלוקת במשפחת המלוכה. הקיסר לשעבר ראה זאת כהזדמנות לחזור ולתפוס את השלטון. אחרים, כגון גיסיו אדלברט, נסיך פרוסיה ווילהלם, נסיך הכתר של גרמניה, טענו שעדיף לא להתערב ולהניח לעניינים להתגלגל. לעומת זאת גיסיו אוסקר ואייתל פרידריך ואחיינו לואי פרדיננד התנגדו לנאציזם בכל דרך אפשרית בעוד שאחיה אוגוסט וילהלם ואחיינו וילהלם תמכו במשטר החדש והיו חברים באס אה ובוורמאכט. ארנסט אוגוסט ואשתו לא התערבו בנושא. הם חיו בגרמניה ופעלו לשיפור היחסים בין גרמניה לבריטניה. היטלר אף הציע להם לשדך בין בתם פרדריקה לבין הנסיך מוויילס אולם הם סירבו בטענה שפער הגילים גדול מדי.
מותו
ב-30 בינואר 1953 מת ארנסט אוגוסט בביתו שבהנובר, והוא בן 66 שנים, ובנו ארנסט אוגוסט הרביעי, נסיך הנובר ירש את תאריו.
משפחתו
לארנסט אוגוסט ואשתו ויקטוריה לואיזה, נסיכת פרוסיה, נולדו 5 ילדים:
- ארנסט אוגוסט הרביעי, נסיך הנובר (1914–1987)
- גאורג וילהלם, נסיך הנובר (1915–2006)
- פרדריקה, נסיכת הנובר (1917–1981)
- כריסטיאן אוסקר, נסיך הנובר (1919–1981)
- ולף היינריך, נסיך הנובר (1923–1997)
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
| ארנסט אוגוסט, דוכס בראונשווייג בית הנובר נולד:17 בנובמבר 1887 מת:30 בינואר 1953 | ||
| וילהלם השמיני | דוכסות בראונשווייג 1913–1918 |
הדוכסות בוטלה |
