ארנולד מרי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. ארנולד מרי (באסטונית: Arnold Meri; 1 ביולי 1919 - 27 במרץ 2009) היה גיבור ברית המועצות (15 באוגוסט 1941), קולונל בצבא האדום, פקיד בכיר ואיש ציבור אסטוני.
ביוגרפיה
נולד בטאלין בירת אסטוניה ב-1919. בשנת 1926 היגר עם הוריו ליוגוסלביה, שם למד יחד עם ילדי הגולים הרוסים בגימנסיה הרוסית של בלגרד. בשנת 1938 חזר עם משפחתו לאסטוניה והתגייס לצבא. באוגוסט 1940 אסטוניה סופחה לברית המועצות ומיחידות הצבא האסטוני הורכבו שתי דיוויזיות אסטוניות של הצבא האדום. לאחר פלישת הצבא הנאצי לברית המועצות לחם כקצין בשורות הצבא האדום. היה האסטוני הראשון שזכה לעיטור גיבור ברית המועצות.
לאחר המלחמה נבחר לתפקיד יושב ראש של הקומסומול האסטוני. בהמשך שימש כפקיד בכיר ובשיא הקריירה שלו מונה לסגן שר החינוך בממשלת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אסטוניה (1961).
בן דודו, לנארט מרי, כיהן כנשיא אסטוניה הראשון לאחר עצמאותה המחודשת בשנים 1992 עד 2001. בראיונותיו הרבים ארנולד מרי אמר, שהשקפת עולמו ונקודת מבטו על אירועים רבים בהיסטוריה של אסטוניה שונים בהרבה מאלה של בן דודו המפורסם.
עד יום מותו שימש בתפקיד יושב ראש הוועד האנטי-פאשיסטי של אסטוניה. הוועד התנגד לכינוסי ותיקי ואפן אס אס האסטונים ומחה נגד העברת אנדרטה לחיילי הצבא האדום ממרכז העיר טאלין (חייל הברונזה) לבית העלמין הצבאי.
ארנולד מרי נפגש עם ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה לשעבר וזה רחש לו כבוד.
בשנה האחרונה לחייו, לצד המאבק במחלת הסרטן, הועמד ארנולד מרי לדין בגין השתתפותו בגירושם לסיביר של 259 מתושבי האי היומאה (כולל 16 קשישים וכ-60 ילדים מתחת לגיל 12) במרץ 1949 (11 מתוכם מתו כתוצאה מהגירוש). מרי הכחיש בתוקף את ההאשמות והתיק נסגר בשל פטירתו .
נפטר ממחלת הסרטן ב-27 במרץ 2009.
לאחר מותו הוענק לו עיטור הכבוד על ידי נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב. מועצת העיר הרוסית גורנו-אלטאיסק החליטה לקרוא רחוב על שמו של ארנולד מרי.
קישורים חיצוניים
