המשבר ב-16 במאי 1877

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הנשיא פטריס דה מק-מהון, בתמונה רשמית

המשבר ב-16 במאי 1877צרפתית: La crise du 16 mai 1877 או Crise du seize mai) היה משבר חוקתי של הרפובליקה השלישית בצרפת שעימת את נשיא הרפובליקה, המרשל פטריס דה מק-מהון, מלוכני (מונרכיסט) בדעותיו, עם בית הנבחרים שנבחר ב-1876 ושנשלט על ידי רוב רפובליקני בראשותו של לאון גמבטה.

כאשר פיטר ב-16 במאי 1877 הנשיא מק-מהון את ראש הממשלה ז'ול סימון (נציג הרפובליקנים ה"אופורטוניסטים") ומינה במקומו את הדוכס דה ברולי, סרבה האספה הלאומית לתמוך בממשלה החדשה, דיוניה הושהו למשך חודש על ידי הנשיא ובסופו של דבר היא פוזרה בחודש יוני בעזרת החלטה של הסנאט. אחרי מערכת בחירות סוערת, שבה סיירו הנשיא מק-מהון ויריבו גמבטה בכל רחבי צרפת, התקיימו הבחירות החדשות שהביאו שוב לניצחון הרפובליקנים.

השלכות המשבר היו מרחיקות לכת: הוא חיזק את המשטר הרפובליקני, אז צעיר בשנים, הרס את תקוות המלוכנים להשיג בפעם השלישית "רסטורציה" של המלוכה, ומעל לכל, נתן כיוון ארוך טווח לחלוקת התפקידים בין מוסדות השלטון: הפירוש של ה"אורליאניסטים" (תומכי בית אורליאן) של חוקי החוקה משנת 1875, לפיו הממשלה צריכה לתת דין וחשבון בו זמנית בפני ראש המדינה ובפני הפרלמנט, כלומר הנשיא המוסמך למלא תפקיד פעיל בניהול המדינה, נדחק הצידה לטובת הפירוש הרפובליקני הקפדני, המהפכני אפילו, לפיו הממשלה תלויה אך ורק בפרלמנט, המאשר את הקמתה והמדיח אותה.

בשנת 1879 התייצבה הנהגה פרו-רפובליקנית, בעלת רוב ולגיטימציה חסרי תקדים לקדם תפיסות ברורות של לאומיות חילונית, בין היתר באמצעות שינוי מבנה מערכת החינוך במדינה, וכך אכן עשתה בשנים שלאחר מכן[1][2].

הרפובליקה השלישית התנהלה לפי השיטה החדשה והלך רוח זה עד סופה בשנת 1940.

לקריאה נוספת

  • Jean-Jacques Chevallier, Histoire des institutions et des régimes politiques de la France de 1789 à 1958, éd. Armand Collin, Paris, 20019, מסת"ב 2247045286.
  • Dominique Lejeune, La France des débuts de la IIIe République, 1870-1896, ed. Armand Colin, Paris, 20074.
  • Jean-Marie Mayeur], La vie politique sous la troisième République, 1870-1940, Paris, Seuil, 1984, 443 p.
  • Marcel Morabito, Histoire constitutionnelle de la France (1789-1958), ed. Montchrestien, Paris, 20048, מסת"ב 2707613894
  • Léon Muel, Gouvernements, ministères et constitutions de la France de 1789 à 1895, ed. Guillaumin et Cie, Paris, 1893. Online la Gallica
  • Michel Winock, La Fièvre hexagonale. Les grandes crises politiques de 1871 à 1968, ed. du Seuil, Paris, 1995.
  • Émile de Marcère, Le seize mai et la fin du septennat, Plon, 1900

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אמאל מוסא, מתוצאות הקורונה: בחברות הערביות מתפשטת מגמה של חילוניות גמישה, באתר הפורום לחשיבה אזורית, ‏09.11.2020
  2. ^ William Howerton, A Comparative Study of the Political Development of Georges Clemenceau and the French Third Republic (1871-1906), 2009, עמ' 18 ואילך
P history.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה ובנושא צרפת. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0