אריק ווארבורג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית רופא ריקה. אריק ווארבורג (1892 - 1969) היה רופא יהודי-דני, פרופסור לרופאה פנימית באוניברסיטת קופנהגן ורופאו האישי של כריסטיאן העשירי, מלך דנמרק.

ביוגרפיה

ווארבורג החל את עבודתו המקצועית במעבדתו של קארל אלברט האסלבאך במחקר בממשק של פיזיולוגיה וכימיה פיזיקלית. בשנת 1922 הוא הגיש את עבדת הדוטורט שלו על "תרכובות חומצה פחמתית ופעילות יוני מימן בדם ותמיסות מלח[1]. הבעיות שהעסיקו אותו היו חקירת הבסיס לשווי המשקל בין פחמן דו-חמצני וביקרבונט בדם וביסוס ייצוג מתמטי של הקשר בין כמות החומצה פחמתית בדם והתגובה שלו. העומק המתמטי של התיזה שלו היה יוצא דופן עבור רופאים. בתיזה שלו, טבע ווארבורג את המושג אוסמולריות (הידוע גם כ"כריכוז אוסמטי"). בהמשך התעניין וארבורג באלקטרוקרדיוגרם, קבע כללים להפעלה נכונה שלו והראה שניתן להשתמש בזיהוי היפוקסיה באלקטרוקרדיוגרם לגילוי מחלת לב איסכמית. במקביל למחקריו במעבדה, התמחה ווארבורג ברפואה פנימית[2] בבית החולים העירוני של קופנהגן[1]. מסוף שנות ה-20 הקדיש ווארבורג חלק נכבד ממחקריו לבעיות לב עד שנהיה מומחה עולמי לבעיות לב[3].

בשנת 1931 הופקד ווארבורג על הקתדרה לרפואה קלינית באוניברסיטת קופנהגן[4][1]. בהמשך ווארבורג היה מנהל מחלקה בבית החולים המלכותי בקופנהגן[5].

בעקבות פיזור הממשלה הדנית על ידי הנאצים באוגוסט 1943 נעצר ווארבורג יחד עם יהודים אחרים כדי לשלחם להשמדה[6][7]. בהתערבותו של כריסטיאן העשירי, מלך דנמרק הוא שוחרר ושב לעבודתו בבית החולים הממשלתי בקופנהגן. באפריל 1944 ירו לעברו שני מתנקשים בבית החולים אך החטיאו את מטרתם[8][9]. לתקופה מסוימת היה ווארבורג רקטור אוניברסיטת קופנהגן[10]. בשנים 1945–1949 ושוב בשנים 1963–1964 היה ווארבורג נשיא האגודה הדנית להיסטוריה של הרפואה[11].

במאי 1948 עמד ווארבורג בראש מגבית בדנמרק למען ההגנה[12]. בשנת 1953 היה חבר בוועד ידידי מכון ויצמן בדנמרק[13].

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0