אריק ג'ונסטון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אריק ג'ונסטון (באנגלית: Eric Johnston; 21 בדצמבר 1895 – 23 באוגוסט 1963) היה איש עסקים, נשיא איגוד הקולנוע בארצות הברית, "שגריר המים" (נציג מיוחד של נשיא ארצות הברית) של הנשיא אייזנהאור למזרח התיכון.
ביוגרפיה
נולד בוושינגטון די. סי. בשם אריק ג'ונסון. בילדותו עברה המשפחה למונטנה ומשם בעיר ספוקיין שבמדינת וושינגטון, שם התגורר רוב ימיו. אביו היה רוקח והוריו נפרדו בנערותו. בעקבות הפרידה אמו החליפה את שמה (ושם בנה) לג'ונסטון. ג'ונסטון התגורר רוב ימיו שבארצות הברית. הוא למד באוניברסיטת וושינגטון ושירת בחיל הנחתים במלחמת העולם הראשונה והגיע לדרגת סרן. השתתף בחיל המשלוח האמריקאי לסיביר, שלחם בבולשביקים במסגרת מלחמת האזרחים ברוסיה. הוצב כנספח בצירות האמריקאית בבייג'ינג, סין.
לאחר שחרורו מהשרות הצבאי ניהל מספר עסקים בעירו, ספוקיין, והיה פעיל גם בתחומים ציבוריים. בשנת 1931 נבחר לכהן כנשיא לשכת המסחר של ספוקיין ובשנת 1941 נבחר לתפקיד ראש לשכת המסחר של ארצות הברית. למרות הנטייה השמרנית המובהקת (הפרו-רפובליקנית) של לשכת המסחר (וגם של ג'ונסטון עצמו) הצליח לקיים קשרים טובים עם הנשיא הדמוקרטי ומנהיג הניו דיל רוזוולט.
בשנת 1945 נבחר על ידי ראשי האולפנים הגדולים של הקולנוע בארצות הברית להיות נשיא איגוד הקולנוע של אמריקה (MPAA), תפקיד בו נשא עד מותו[1]. בחודש נובמבר 1947 השתתף בפגישה עם 47 ראשי חברות סרטים שנערכה בדלתיים סגורות במלון וולדורף-אסטוריה בניו יורק. בעקבות הפגישה, הוציא ג'ונסטון ב-25 בנובמבר 1947 הודעה לעיתונות שנודעה בשם "הצהרת ולדורף" שסימנה את תחילת מדיניות הרשימה השחורה של הוליווד שהיוותה אחד הנושאים המרכזיים בחקירותיה של "ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי אמריקאית.
ג'ונסטון מונה לתפקידים ציבוריים בממשלים של הנשיאים טרומן ואייזנהאואר. באפריל 1953 הגיע ג'ונסטון לישראל במסגרת תפקידו כיועץ לענייני סיוע טכני[2].
לקראת סוף 1953 מונה על ידי הנשיא אייזנהאואר כנציגו המיוחד, בדרגת שגריר, לשם הפגת המתיחות בין ישראל לשכנותיה (סוריה, ירדן ולבנון). במיוחד התרכזה שליחותו של ג'ונסטון בהשגת הסכם בנושא חלוקת מי הירדן[3] ובדיקת מצב הפליטים הפלסטינים[4]. ג'ונסטון הביא איתו למזרח התיכון תוכנית לפיתוח משותף של מקורות המים באזור הכנרת. הצעותיו נידחו על ידי מדינות ערב[5], אולם בתחילת שנות ה-60 שימשו את ישראל כצידוק לכך שמפעלי המים שלה תואמים את החוק הבינלאומי[6][7]. לטענת ישראל, תוכנית ג'ונסטון נתקבלה על ידי הערבים מבחינה טכנית ונדחתה אך ורק מטעמים מדיניים[8]. כן טענה ישראל שמכיוון שירדן שואבת מים מהירמוך בהתאם לתוכנית ג'ונסטון, גם לישראל מותר לשאוב מים מהירדן בהתאם לתוכנית[9].
ג'ונסטון נפטר בשנת 1963, בגיל 66 שנה, מגידול במוח[10][11].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ זוטות, מעריב, 19 במאי 1960
- ^ הפתוחה ישראל לחברות פרטיות, מעריב, 13 באפריל 1953
- ^ ג'נסטון לא ידחה ביקורו במזרח התיכון, הצופה, 22 באוקטובר 1953
- ^ ג'ונסטון ושליחותו, חרות, 25 באוקטובר 1953
- ^ לבנון סירבה לקבל תכניות ג'ונסטון, על המשמר, 1 בנובמבר 1953
- ^ צפויה העלאה במחיר המים, הצופה, 5 ביוני 1963
- ^ ד.בן־גוריון: ישראל תשלים את מפעל הירדן ואם הערבים יכריזו על כך מלחמה-נילחם, דבר, 13 בספטמבר 1962
- ^ אשכול מוסיף לתמוך, על המשמר, 11 ביולי 1963
- ^ תכנון משק המים הכרחי לנוכח המחסור המחריף והולך, דבר, 6 ביוני 1963
- ^ החמיר מצבו של א. ג'ונסטון, הצופה, 28 ביולי 1963
- ^ מת אריק ג'ונסטון, דבר, 25 באוגוסט 1963
28577373אריק ג'ונסטון