אקדמיצ'סקאיה דאצ'ה

אקדמיצ'סקאיה דאצ'ה (ברוסית: Академическая Дача) הוא בית קיץ הידוע כבסיס היצירתי הוותיק והעיקרי של איגוד האמנים של הפדרציה הרוסית. הוא ממוקם ליד העיירה וישני וולוצ'יוק במחוז טבר, במיקום ציורי על גדות נהר Msta ואגם Mstino. במובן הרחב יותר, האקדמיצ'סקאיה דאצ'ה מתייחסת לכל האזור שמסביב לרבות הכפרים כמו בולשוי גורודוק, מאלי גורודוק שבהם התגוררו אמנים רוסים רבים באמצע המחצית השנייה של המאה ה -20.^[1]

היסטוריה

האקדמיצ'סקאיה דאצ'ה נפתחה ב-22 ביולי 1884, כמקום לתרגול קיץ לסטודנטים עניים של האקדמיה הקיסרית לאמנויות. חלקת האדמה עם הפארק, הבית והמבנים נחכרו על ידי האקדמיה לאמנויות. המקום נקרא במקור "מקלט ולדימיר ומריה" לכבוד הדוכס הגדול ולדימיר, נשיא האקדמיה הקיסרית לאמנויות, ורעייתו הדוכסית הגדולה מריה פבלובנה והקיסרית מריה אלכסנדרובנה. המבנים יוצאי הדופן של הדאצ'ה היו "הבקתות האקדמיות" שנבנו בתרומת הפטרון שלה ואסילי קוקורב, שהיה תעשיין גדול, ובעל אחד האוספים הגדולים ביותר של אמנות רוסית ומערב אירופאית.^[2]

לפני מהפכת אוקטובר של 1917, אמנים רוסים מפורסמים רבים עבדו במקום, כולל איליה רפין, ניקולאי בוגדנוב-בלסקי, פאבל צ'יסטיאקוב, ארכיפ קוינג'י, יצחק לויתן, אנדריי ריאבושקין, ניקולאי רוריך ולנטין סרוב.

לאחר מהפיכת אוקטובר, הבית המרכזי הועבר לילדים לשימוש כמחנה קיץ פתוח. תפקידו האמנותית שוחזר רק בשנת 1948. מאז הפכה הדאצ'ה לאחד ממרכזי החיים היצירתיים המוכרים בברית המועצות וברוסיה.

באותן שנים עבדו כאן ציירים רוסים כאלכסיי גריצאי, וצ'סלב זגונק, דמיטרי מייבסקי, מאיה קופיצבה, פיודור רשתניקוב, ניקולאי פוזדנייב, ניקולאי טימקוב ורבים אחרים. אין זה מקרי, בשים לב לתפקידה של הדאצ'ה האקדמיצ'סקיה בשימור וקידום מסורות האמנות הריאליסטית הרוסית, שהיא נקראת "הברביזון הרוסי".

מיטב יצירות האמנות של ציור נוף וז'אנר, שהוצגו בתערוכות אמנות של שנות ה-1960–1980, נוצרו בעיקר על ידי אמני הדאצ'ה וסביבתה. מאוחר יותר בשנות ה-1980 נבנו בתי מלאכה ובנייני משרדים מודרניים, המאפשרים שימוש כל השנה בדאצ'ה למטרות אמנותיות.^[3]

בשנת 1964, האקדמיצ'סקאיה דאצ'ה נקראה על שמו של הצייר הרוסי המפורסם איליה רפין.

ב-1974, ליד הביתן הראשי הוקמה אנדרטה לזכרו של איליה רפין, שתוכננה על ידי הפסל אולג קומוב והאדריכל ניקולאי קומוב, לכבוד 130 שנה להולדת האמן.

בשנת 2004, במהלך חגיגת יום השנה ה-120 לדאצ'ה אקדמיצ'סקיה, נפתח לוח לזכרו של ואסילי קוקורב בבניין הביתן הראשי.

הערות שוליים

^ Романычева И. Академическая дача. Л., Художник РСФСР, 1975.
^ ergei V. Ivanov. Unknown Socialist Realism. The Leningrad School. Saint Petersburg, NP-Print Edition, 2007. PP.22–24, 40-41, 93, 98-99, 117-118, 194, 202, 223, 248, 261, 312, 335, 364, 377, 388.
^ Романычева И. Академическая дача. История и традиции. СПб., Петрополь, 2009.