אצטדיון קריית אליעזר
 | |
| האצטדיון וברקע שיכוני שכונת קריית אליעזר ומגדל מאירהוף | |
| כתובת | רחוב צה"ל 16 |
|---|---|
| מיקום |
 חיפה, ישראל |
| תקופת הפעילות | 24 בספטמבר 1955 – 14 במאי 2014 (58 שנים) |
| נהרס | 2015 |
| בעלים | אתו"ס |
| אדריכל | מקס גלפז |
| קבוצות |
מכבי חיפה (2014-1955) הפועל חיפה (1965-1955, 2014-1991) |
| מושבים | 14,000 |
האצטדיון העירוני בקריית אליעזר היה אצטדיון הכדורגל המרכזי של העיר חיפה. האצטדיון היה אצטדיונה הביתי של מכבי חיפה משנת 1955, ומ-1991 גם של הפועל חיפה כשזו עזבה את אצטדיון קריית חיים, עד לסגירתו ב-2014. העבודות להריסתו ובניית שכונת מגורים תחתיו החלו בנובמבר 2015.
האצטדיון נוהל על ידי חברת אתו"ס ושימש כמעט באופן בלעדי למשחקי כדורגל, אך התקיימו בו גם אירועים תרבותיים והופעות. סביב כר הדשא נפרס מסלול אתלטיקה שהרחיק את הצופים מכר הדשא והקשה על הצפייה והעידוד, בעיקר מכיוון היציעים שמאחורי השער. מסלול זה שימש לאימונים ולתחרויות אתלטיקה של קבוצות מהעיר חיפה.
המגרש שעליו עמד האצטדיון נמצא בבעלותה של עיריית חיפה. האצטדיון שכן ברחוב צה"ל 16, בשכונת קריית אליעזר שבעיר התחתית בין מורדות הכרמל לשכונת בת גלים, בסמוך למרכזית בת גלים וליציאה ממנהרת תחנת הרכבת בת גלים. האצטדיון ניבט מנקודת תצפית בדרך סטלה מאריס, דבר שמשך בתקופות מסוימות מדי שבת אוהדים שהתקבצו בנקודת התצפית לצפייה במשחקים[1]. האצטדיון שכן בסמוך לבתי מגורים שמרפסותיהם נמלאו צופים בשעת משחק, והיה לאחד מאחרוני האצטדיונים בליגות הבכירות השוכן בסמוך לחלונות בתי מגורים (לאחר הריסת אצטדיון הקופסה ומעברה של בני יהודה מאצטדיון שכונת התקווה לאצטדיון בלומפילד).
משטח הדשא ומערכת הניקוז תחתיו היו מהאיכותיים בישראל, ובעשרים השנים שקדמו לסגירת האצטדיון מעטות הפעמים שנמנע קיום משחק בו בעקבות הצפה על כר הדשא[2].
היסטוריה
האצטדיון הוקם בשנת 1955 כתרומה של איגוד הפועלים האיטלקי. מתכננו היה האדריכל מקס גלפז, שתכנן מתקני ספורט ונופש רבים במדינת ישראל הצעירה, ביניהם אצטדיון בלומפילד, היכל יד אליהו ואצטדיון האורווה בפתח תקווה. בעבר הכיל אצטדיון קריית אליעזר כ-17,000 מקומות ישיבה, אולם לעיתים הצטופפו ביציעים גם כ-20,000 צופים[3]. לאחר שינויים מבניים ובטיחותיים שבוצעו עשרות שנים לאחר שנחנך, הוקטן מספר המושבים ל-14,000. המשחק הראשון שנערך באצטדיון היה הדרבי בין מכבי חיפה להפועל חיפה ב-24 בספטמבר 1955, בו ניצחה מכבי חיפה 4:1 לעיני כ-6,000 צופים. עד אז שיחקו שתי הקבוצות בשני מגרשים צמודים בקריית אליהו, בסמוך למושבה הגרמנית בעיר. עם פתיחת האצטדיון העירוני עברו אליו שתי הקבוצות החיפאיות. לאחר עשר שנים, הפועל עברה לשחק בקריית חיים עד שחזרה לקריית אליעזר ב-1991.
משחקים בינלאומיים
האצטדיון אמנם לא עמד בקריטריונים האירופיים לארח משחקים במסגרת ליגת האלופות ולכן חלק ממשחקי מכבי חיפה במסגרות בינלאומיות וגם אלה של הפועל נערכו מחוץ לאצטדיון, באצטדיון בלומפילד ובאצטדיון רמת גן, אך משחקים רבים נוספים במסגרות אירופיות שונות נערכו בו, והוא אף אירח מספר משחקים של נבחרת ישראל.
יציעי האצטדיון
יציעי האצטדיון יצרו צורת ח' כך שבצדו הצפוני של האצטדיון, בין יציע 1 ליציע 14 לא היה בנוי יציע נוסף ובתחילת שנות האלפיים הוצב במיקום זה שלט אלקטרוני המציג את שעון המשחק ותוצאתו. יציעים 2–4 הם היציעים היחידים שהיו מקורים, כשיציע 3 שימש את תא הכבוד ואת יציע העיתונאים ובו הוצבה גם עמדת השידור. אזור ג' של האצטדיון, שנודע בכינוי יציע ג' וכולל את יציעים 11–12 שיכן במשך שנים את אוהדיה הנאמנים של הקבוצה, וכינויו הפך לשם נרדף לגרעין האוהדים האדוק של מועדון הכדורגל מכבי חיפה. את אוהדיה הנאמנים של הפועל חיפה אכלסו יציעים 4–5. אוהדי הקבוצה האורחת שוכנו משך שנים ביציעים 13–14, אך בשנות האלפיים הועברו במשחקיה של מכבי ליציעים 6–8.
חדרי ההלבשה של הפועל חיפה, וכן אלה של הקבוצות האורחות ושל השופטים מוקמו במרכז המגרש, ואילו הכניסה לחדרי ההלבשה של מכבי חיפה מוקמה בסמוך ליציעים 9–10. בעלייה ובירידה מהמגרש עברו שחקני הקבוצה בסמוך ליציע ג' ועל פי רוב זכו לעידוד, אולם בעתות משבר וחוסר הצלחה ספגו השחקנים והצוות המקצועי ביקורת רבה ולעיתים אף קללות, והיו לא אחת מטרה להשלכת חפצים[4].
| אזור | שער | תכולה |
|---|---|---|
| א | 1 | 1,003 |
| 2 | 1,283 | |
| אח"מים (תא הכבוד) | 548 | |
| עיתונאים | 52 | |
| 4 | 1,528 | |
| 5 | 866 | |
| 5א' | 721 | |
| 5ב' | 831 | |
| ב | 6 | 466 |
| 7 | 807 | |
| 8 | 475 | |
| ג | 9 | 834 |
| 10 | 850 | |
| 11 | 944 | |
| 12 | 958 | |
| 13 | 1,082 | |
| 14 | 754 | |
| סך הכול | 14,002 | |
סגירת האצטדיון והריסתו
האצטדיון היה מיושן - המושבים בו היו מיושנים, סביבת היציעים, המזנונים והשירותים היו מוזנחים ודרכי הגישה והחנייה הקשו על קהל האוהדים. בנוסף, בתחילת שנות האלפיים אירעו בו מספר הפסקות חשמל במהלך משחקים. לאחר מספר שנים של דיונים, אושרה בשנת 2008 התוכנית להקמת אצטדיון חדש בחיפה[5].
עם מעבר קבוצות הכדורגל של חיפה לאצטדיון סמי עופר שנבנה במבואות חיפה ובנייתו הושלמה ב-2014, נסגר האצטדיון. חברת אתו"ס החליטה למכור מזכרות מהאצטדיון בדמות פיסות דשא, מושבי פלסטיק, דגלי הקרן ופריטים נוספים מהאצטדיון[6].
ביולי 2015 פורסם מכרז להריסת האצטדיון ופינוי שטחו וב-24 בנובמבר 2015 החלו הריסות האצטדיון[7]. בתום עבודות הפינוי יועבר השטח לרשות מקרקעי ישראל כדי שישווק ליזמים לטובת הקמת שכונת מגורים.
כשבועיים לפני הריסת האצטדיון פורסמה ידיעה, לפיה מכבי חיפה השאירה אחריה באצטדיון מזכרות ופריטים רבים בעלי ערך היסטורי עבור חובבי הכדורגל. המועדון טען שהמשרדים נפרצו ונגרם נזק לציוד ולפריטים שנותרו, שהיו מיועדים להתפנות לפני תחילת עבודות ההריסה. משטרת ישראל פתחה בחקירת המקרה ובמהלכה נעצרו שני חשודים בפריצה[8][9].
הערות שוליים
- ^ "עומדים שם עשרות אלפי אנשים, על ההר כדי לראות את המשחק", ריאיון עם רפי אוסמו באתר "מכבי חיפה און-ליין"
- ^ דורון בן דור, המשחק בין הפועל חיפה ור"ג בוטל עקב הצפה, באתר ONE, 31 בינואר 2009
- ^ ציוני דרך בתולדות מכבי חיפה בקריית אליעזר
- ^ תומר לוי, מוט ברזל נזרק לכיוון לוי. שחר: "נטפל בקהל", באתר ערוץ הספורט, 10 בדצמבר 2011
- ^ עדי סרדס, הטוטו אישר את הקמת האצטדיון החדש בחיפה, באתר ynet, 25 בדצמבר 2008
- ^ נפרדים מאצטדיון קריית אליעזר, באתר חיפהחיפה, 14 באוקטובר 2014
- ^ איציק יצחקי, תם עידן בכדורגל הישראלי: החלה הריסת אצטדיון קריית אליעזר, באתר וואלה!, 24 בנובמבר 2015
תומר לוי, צפו: החלה הריסתו של אצטדיון קריית אליעזר, באתר ערוץ הספורט, 24 בנובמבר 2015 - ^ איציק יצחקי, ההיסטוריה של מכבי חיפה נטושה מסביב לקריית אליעזר, באתר וואלה!, 4 בנובמבר 2015
- ^ נעצרו שני חשודים בפריצה לאצטדיון קריית אליעזר בחיפה, אתר ישראל ספורט, 8 בנובמבר 2015
24408770אצטדיון קריית אליעזר