רבי אפרים פישל הרשקוביץ
 | |
| לידה |
י' בתשרי תרפ"ג מונקאץ' |
|---|---|
| פטירה | ב' בסיון תשע"ז (בגיל 94) |
| השתייכות | צאנז קלויזנבורג |
| תחומי עיסוק | פוסק, מקובל |
הרב אפרים פישל הרשקוביץ (יום הכיפורים תרפ"ג[1] - ב' בסיוון תשע"ז[2]) היה ידוע בתואר אב"ד האליין (על שם העיר בה שימש כרב לאחר שנות השואה) ושימש כחבר בבד"צ צאנז קלויזענבורג בארצות הברית. נחשב כפוסק מקובל בציבור החסידי[3] וכבעל בקיאות בתורת הקבלה.
תולדותיו
הרב הרשקוביץ נולד במונקאץ',[4] עיר השייכת כיום לאוקראינה, לשלמה וחיה בת צבי אלימלך הכהן דים. בצעירותו נחשב חסיד של האדמו"ר ה'חקל יצחק' מספינקא, וקבע את בית מדרשו בבית המדרש של חסידות ספינקא במונקאץ'. לאחר השואה כיהן כרב בהאליין שבאוסטריה, ואחר כך עבר לניו יורק - שם מונה על ידי רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם לשמש כרב בחסידות צאנז קלויזענבורג. 'הסכמותיו' מופיעות במאות ספרים הלכתיים ותורניים, ומשום כך הוא ידוע גם כ"רב המסכים".
משנתו ההלכתית
הרב הרשקוביץ נהג לפסוק לפי שולחן ערוך הרב של רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל התניא. בנוסף לכך הוא מסתמך רבות על הנפסק בספר 'שולחן הטהור' (של רבי יצחק אייזיק ספרין, האדמו"ר מקאמרנא).
הרב הרשקוביץ הורה כי יש למעט בלבישת התפילין מפאת קדושתן, ולכן יש להורידן במהירות האפשרית לאחר התפילה, ועדיף להורידן מיד אחר תפילת שמונה עשרה.[דרוש מקור] כמו כן, הסתמך רבות על מנהגי ישראל, בנימוק שהם יסודות היהדות. הרב הרשקוביץ גם פסק כי אין לחייב נשים להתפלל את נוסח התפילה אפילו לכתחילה, מכיוון שכך היה נהוג בדורות הקודמים[דרוש מקור]. סידור העירוב בברוקלין בוצע בהכוונתו מול התנגדות של אנשי חסידות סטמר לדבר, בעקבות פסיקתו שהעיר אינה נחשבת לרשות הרבים מהתורה. בעקבות כך סבל רדיפות מהמתנגדים לעירוב.[דרוש מקור]
משפחתו
- בנו, הרב יצחק, 'רב הצעיר' דהאליין ודומ"ץ צאנז קלויזנבורג בוויליאמסבורג. לאחר פטירת אביו מונה למלא את מקומו.
- בנו, הרב בן ציון, חתן רבי אהרן וידר אב"ד לינז.
- חתנו, הרב מאיר מאייעס, מדייני חסידות בעלז בבורו פארק (בנו הוא חיים שלמה מייעס).
ספריו
- שמע אפרים, על ספר בראשית, ירושלים תשפ"א. על ספר שמות תשפ"ד.
לקריאה נוספת
- שלמה הרשקוביץ, הבן יקיר לי אפרים, תשע"ח.
הערות שוליים
- ^ http://www.hamodia.com/inthepaper.cfm?ArticleID=447
- ^ http://www.jdn.co.il/gallery/841397
- ^ הרב מנשה קליין, שו"ת משנה הלכות, חלק ד, סימן ב; הרב יצחק שמואל שכטר, שו"ת ישיב יצחק, חלק ו, אבן העזר סימן לג.
- ^ http://www.hamodia.com/inthepaper.cfm?ArticleID=447
