אפרים ברק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אפרים ברק (נולד ב-6 בנובמבר 1957) הוא עורך דין ישראלי וחבר בבית הדין הבינלאומי העליון לענייני ספורט (CAS). במסגרת תפקיד זה משמש כדיין וכנשיא הרכבים של בית הדין. שימש כדיין במשחקים האולימפיים בלונדון 2012 וריו 2016 וכיהן כיועץ המשפטי של ההתאחדות לכדורגל בישראל. בעל משרד עורכי דין המתמחה באופן בלעדי במשפט ספורט.

ביוגרפיה

ברק נולד בארגנטינה בשנת 1957, ועלה לישראל בשנת 1964. במסגרת שירותו הצבאי שירת בשייטת הצוללות של חיל הים והשתחרר בשנת 1981. למד בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, והוסמך כעורך דין בשנת 1987. ברק שימש כעורך דין במשרד ד. מירקין ושות', ובמרוצת השנים הפך לשותף בכיר ומנהל המשרד עד פרישתו מהמשרד בסוף 2017. במסגרת עבודתו השוטפת שימש גם כעורך הדין של גופי תרבות וגופים הפועלים במסגרת המגזר השלישי. בין היתר שימש כיועץ המשפטי של מרכז סוזן דלל והאופרה הישראלית החדשה, וטיפל בתיקים רבים בנושאי מנהל תרבות ואמנות, דיני עבודה, דיני בריאות ודיני ספורט, לרבות תיקים שעוררו עניין ציבורי[1].

שימש כיועץ המשפטי של מגוון מוסדות נוספים בעיר תל אביב, בהם המשכן לאמנויות הבמה, מכון תל אביב לחזנות וקרן תל אביב לפיתוח. בין השנים 2002–2005 שימש כיו"ר דירקטוריון חברת "גחלת", שניהלה כספי ציבור בהיקף של כ־500 מיליון שקלים, וטיפל בהליך מכירת פעילות החברה לבנק אוצר החייל. מחבר משותף (ביחד עם עו"ד ע. פרידמן) של הספר "כרטיסי חיוב – היבטים משפטיים ומעשיים של כרטיסי אשראי ובנק", שיצא לאור בשנת 1997[2].
ברק נשוי, אב לשלושה וסב לנכדה.

פעילות משפטית בתחום הספורט

לעולם הספורט הגיע ברק באמצע שנות ה-90 בעקבות פנייה של אחד מלקוחותיו, לוני הרציקוביץ', מנהלה של חברת ישפאר ובאותן השנים בעליו של מועדון הכדורגל מכבי תל אביב. פעילות זו הביאה אותו להתעמק בתחום משפט הספורט, ומאז הוא עוסק בפעילות משפטית ענפה בעולם הספורט.

פעילות מקומית
בין השנים 1995–2007 שימש כיועץ המשפטי של מועדון הכדורגל מכבי תל אביב, וייצג אותה בין היתר בפרשת האפדרין ובתיק שבו ניתן פסק דין עקרוני, שחייב את הכדורגלן לשעבר יוסי אבוקסיס לשלם פיצוי לקבוצה בגין הפרת הסכם שבמסגרתו היה אמור לעבור מקבוצת בית"ר ירושלים לקבוצת מכבי תל אביב[3].

היה חבר ויו"ר ועדת התקנון של ההתאחדות לכדורגל בישראל, והשתתף דרך קבע בישיבות הוועדה הפרלמנטרית למאבק באלימות בספורט בראשות ח"כ אבשלום וילן[4]. בין השנים 2006–2008 היה שותף בצוות המשפטנים שהכין, ביוזמתו של יו"ר ההתאחדות לכדורגל דאז, אבי לוזון, את הצעת החוק למניעת אלימות בספורט שלימים נתקבלה בכנסת[5]. בין השנים 2009–2010 שימש כדיין בבית הדין העליון של איגוד הכדורסל בישראל. בין השנים 2014–2018 השנים שימש בתפקיד היועץ המשפטי של ההתאחדות לכדורגל בישראל[6]. במסגרת תפקידו טיפל בכלל ענייניה המשפטיים של ההתאחדות, בארץ ובחו"ל. בין היתר ייצג את ההתאחדות לכדורגל בבג"ץ, שדן בבקשה (שלא התקבלה) למנוע משחקי כדורגל המתקיימים בשבת[7].

פעילות בינלאומית
בשנת 2002 היה אחד ממייסדי RexSport, ארגון בינלאומי שמרכזו בברצלונה, וחבריו הם משפטנים מרחבי העולם העוסקים בתחום משפט הספורט. מאז שנת 2005 הוא משמש כדיין בבית הדין הבינלאומי העליון לספורט (ה- CAS) שמקום מושבו בלוזאן, שווייץ. במסגרת זו משמש כדיין וכיו"ר של הרכבי דיינים בתיקים עקרוניים וחשובים בעולם הספורט. בין היתר שימש בשנת 2008 כנשיא ההרכב שקיבל את ערעורם של מועדון הכדורגל ברצלונה ומועדונים נוספים, שטענו לזכותם שלא לשחרר את שחקניהם לנבחרותיהם למשחקים האולימפיים שהתקיימו בבייג'ינג, ובכללם את כוכב ברצלונה ליונל מסי[8].

בשנת 2010 עמד בראש הרכב השופטים, שדן לראשונה בתולדות ה- CAS במקרה של הטיית משחק כדורגל. זאת במסגרת דחיית הערעור של קבוצת פובדה ממקדוניה על השעייתה ל־8 שנים מפעילות במפעלים האירופים, ועל הרחקתם של הבעלים של המועדון וקפטן הקבוצה לכל החיים מפעילות בתחום הכדורגל[9]. בשנת 2011 עמד בראש הרכב ה- CAS שדן בערעור של איגוד האופניים העולמי בעניין הימצאותם של חומרים אסורים בגופו של רוכב האופניים, אלברטו קונטאדור[10].

בשנת 2014 היה חבר בהרכב השופטים שדחה את הערעור של מועדון הכדורגל ברצלונה על העונש שהושת על ידי פיפ"א (איסור העברת שחקנים במהלך שני "חלונות" של העברות), בעקבות עבירות על האיסורים הנוגעים למעבר קטינים בין מועדונים[11]. בשנת 2016 עמד בראש הרכב השופטים שדחה ערעור דומה של מועדון הכדורגל אתלטיקו מדריד[12]. במסגרת אולימפיאדת לונדון (2012) ואולימפיאדת ריו (2016) נמנה בין 18 הבוררים מכל העולם, שנכחו במקום ודנו בסכסוכים המשפטיים שנתגלעו לקראת ובמהלך המשחקים האולימפיים[13]. משנת 2015 מונה לחבר בוועדה המשפטית של אופ"א[14]. בשנת 2015 צורף לוועדת המעקב הבינלאומית של פיפ"א שהוקמה לשם בחינה וסיוע בהסדרת בעיות הקשורות לפעילות הכדורגל בתחומי הרשות הפלסטינית, בעקבות תלונה שהגישה ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל[15].

נכון לסוף 2018, מונה לשמש כבורר או כנשיא הרכב הבוררות ביותר מ־280 בוררויות בינלאומית העוסקות במגוון היבטים מעולם הספורט. לאחרונה נבחר על ידי אתר הדירוג הבינלאומי Who's Who Legal לעורך הדין הישראלי הבכיר בתחום משפט הספורט, והוגדר על ידי WWL כאחד מעורכי הדין המובילים בעולם בתחום הספורט[16]. בתחילת שנת 2018 ייסד משרד העוסק באופן בלעדי בתחום משפט הספורט, בדגש על משפט הספורט הבינלאומי.

פעילות אקדמית

משמש כמרצה ומרכז אקדמי והיה בין המייסדים של תוכנית לתואר Master ולתואר Executive Master במשפט ספורט בינלאומי של ISDE, בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה במדריד[17]; משמש כמרכז אקדמי ומרצה בתוכנית למשפט ספורט בינלאומי באוניברסיטת CEU בולנסיה[18]; מרצה במעמד Adjunct Professor בתוכנית לתואר LLM למשפט ספורט בינלאומי, באוניברסיטת St. Johns, ניו יורק[19]; מרצה אורח קבוע בתוכנית לתואר LLM למשפט ספורט באוניברסיטה של ציריך.

בנוסף, ברק שימש כמרצה אורח בתחום משפט הספורט באוניברסיטאות נוספות בעולם (שאנגחאי, פראג, לוון בבלגיה), בתוכנית במשפט ספורט בינלאומי של ריאל מדריד בשיתוף האוניברסיטה האירופאית במדריד ומרצה בתוכנית Football Law מטעם אופ"א ובתוכנית למנהל ספורט MESGO, שתיהן בשיתוף אוניברסיטאות באירופה. כמו כן, ברק מוזמן להרצות דרך קבע בקונגרסים וסמינרים בינלאומיים בתחומי משפט ספורט. בנוסף, הוא מחבר של מאמרים בתחום משפט הספורט.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נעמה סיקולר, איסור עבודה בשבת לא חל יותר בחנויות הקיבוצים, ynet, 7.11.07
  2. ^ כרטיסי חיוב : היבטים משפטיים ומעשיים של כרטיסי אשראי ובנק, לשכת עורכי הדין בישראל, מחוז תל אביב
  3. ^ בן-ציון ציטרין, מהר יותר, גבוה יותר, ירוק יותר, הארץ, 22.07.2001
  4. ^ פרוטוקול מס' 383 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת החינוך, התרבות והספורט, 3.3.2008
  5. ^ איזי עין דור, חוק האלימות עבר: למישהו יש אשליות בקשר ללונדון?, ynet, 1.08.08
  6. ^ רשמית: אפרים ברק הוא היועמ"ש החדש של ההתאחדות לכדורגל, גלובס, 10.5.2014
  7. ^ עמית קרקו, השופטים ביקרו את המדינה, השחקנים אופטימיים, One, 18.9.2017
  8. ^ הערעור התקבל: האם מסי יהיה זמין לבית"ר?, ynet, 6.8.2008
  9. ^ CAS makes landmark decisions in favour of Uefa to boost fight against match-fixing, Sporting intelligence, 15.4.2010
  10. ^ רמי היפש, אופניים: אם זה מה שנותר לו, אלברטו קונטאדור לא מהסס לקחת, הארץ, 6.5.2011
  11. ^ אילן הלפרין, סופית: ברצלונה לא תוכל להחתים שחקנים עד 2016, ynet, 30.12.2014
  12. ^ CAS confirms transfer ban imposed on Atlético de Madrid, Sports Integrity Initiative, 1.6.2017
  13. ^ משה שיינמן, עו"ד אפרים ברק ישמש כדיין באולימפיאדה, ynet, 26.7.2016
  14. ^ Composition of the UEFA Organs and Bodies Mandate 2015-2019, p.24 , UEFA, 1.11.2018
  15. ^ FIFA Monitoring Committee Israel-Palestine holds meeting in Tel Aviv, FIFA, 2.10.2015
  16. ^ Who's Who Legal Sports & Entertainment: Sport, WWL
  17. ^ Executive Programme in International Sports Law, Sports law and policy centre
  18. ^ Master Program in International Sports Law, CEU
  19. ^ International Sports Law Practice Faculty, St. John’s University
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31175784אפרים ברק

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אפרים_ברק&oldid=1838011"