אסתר רובינשטיין

|שם=Shaharavni}}

הרבנית
אסתר רובינשטיין

לידה	1883
פטירה	1924 (בגיל 41 בערך) כ"ב בתשרי ה'תרפ"ה
מדינה	ליטא
מקום מגורים	וילנה, גניטשסק
מקום פעילות	וילנה
תחומי עיסוק	השכלה, לימוד תורה
בן זוג	יצחק רובינשטיין
אב	חיים ירמיהו פלנסברג
אם	אסתר איטה פלנסברג
צאצאים	יוסף אבן-אודם

אסתר רובינשטיין (1883 – 1924, כ"ב בתשרי ה'תרפ"ה) הייתה רבנית, פעילת ציבור, יזמית ומנהיגה בווילנה בראשית המאה ה-20. יזמה את הקמת הגימנסיה העברית בווילנה, ופעלה למען השכלה לילדים ובמיוחד לילדות, שלא זכו להשכלה ראויה בימיה, ובנוסף לכך, עודדה את לימוד ודיבור השפה העברית.

ביוגרפיה

ילדות

אסתר רובינשטיין נולדה בווילנה שבליטא בשנת 1883 לרב חיים ירמיהו פלנסברג (במקור: פלענסבערג) ואסתר איטה פלנסברג. אביה היה אדם גדול בתורה ובחכמה, מגדולי הדרשנים בדורו.

נישואיה

כשהייתה בת עשרים, נישאה לרב יצחק רובינשטיין, שהיה מבוגר ממנה בשלוש שנים, והלכה איתו לגניטשסק – מקום רבנותו הראשון של יצחק רובינשטיין, ונולד להם בן – יוסף אבן-אודם.

פעולותיה

בגלל מאורעות התקופה אסתר נדחפה לבימת החיים הציבוריים והתחילה לשאת נאומים בציבור. בתחילה, שומעיה היו מופתעים מנאומיה, אבל לאחר זמן קצר התרגלו לנאומיה עד כדי כך שהיו מופתעים כששקטה.

בזמן מלחמת העולם הראשונה היא הבחינה שהחינוך היהודי מצוי במצוקה, והחלה לפעול לחיזוק מוסדות החינוך בקהילה והקמת מוסדות חדשים ומשופרים, במיוחד לחינוך הבנות. כך, היא יזמה את הקמת הגימנסיה העברית בווילנה, ורתמה את הד"ר יוסף אפשטיין להקמתה. היא הקימה בית ספר לבנות עניות, וביססה את בית הספר "יהודיה" שעמד בפני קריסה.

תחום נוסף שהיה חשוב עבורה היה השפה העברית. היא השתתפה בקביעות במפגשים של סניף "אגודת חובבי שפת עבר", וגם נבחרה להנהלת האגודה.

בנוסף לכך גם נאבקה לקידום שוויון לנשים ושיהיו להן זכויות בסיסיות, כמו זכות הבחירה. בתחילת שנת התר"ף, 1919, פרסמה בעיתון "המזרחי" (העיתון המרכזי של תנועת המזרחי) מאמר בכמה חלקים על זכויות הנשים. במאמר היא טוענת כי בשעה חשובה זו לתחיית העם היהודי, אסור לוותר על תרומת מחצית מהעם. היא מביאה מקורות להראות כי בתקופה העתיקה, כאשר בעולם לא היו לנשים כל זכויות, הרי שבעם ישראל התחשבו בדעתן והן אף נטלו חלק בפעילות ציבורית:

"אפשר לומר שאברהם אבינו ההוא הוא אשר זרק ראשונה בחללו של עולם את הסיסמה על דבר שווי זכיות הנשים. זו הסיסמה... מצאה לה את ביטויה הראשון באגדת חז"ל: מטבע של אברהם אבינו – זקן וזקנה מצד אחד, בחור ובתולה מצד אחד... מהשחרות והבחרות עד זקנה ושיבה, תמיד צריכה האשה לעמוד במדרגה אחת שווה עם האיש בן גילה"

מותה

אסתר רובינשטיין נפטרה בשמיני עצרת (כ"ב תשרי) ה'תרפ"ה, 1924 בגיל 41. שנה לאחר מותה, נכתב הספר "ספר זיכרון לרבנית אסתר רובינשטיין" לזכרה.

משפחתה

אביה, חיים ירמיהו פלנסברג, היה רב, פילוסוף ומחבר ספרים נודע, וכתב את השו"ת "שאלות חיים", וספרי דרשות רבים. בן זוגה, הרב יצחק רובינשטיין, היה הרב הראשי של וילנה, וייסד רשת של בתי-ספר עבריים דתיים וישיבות בליטא ובפולין. בנה, יוסף אבן-אודם היה רופא בהרצליה מהיום שהפכה לעיר. בנוסף לכך היה גם חוקר ובלשן.

הנצחה

"ספר זיכרון לרבנית אסתר רובינשטיין" – קובץ מאמרים של חבריה ומקורביה של אסתר רובינשטיין שכתבו עליה לאחר מותה. הספר נערך על ידי שמואל ליב ציטרון בה'תרפ"ו (1925), שנה אחרי מותה של אסתר. בספר מזכירים חבריה של אסתר את צניעותה וענוונותה, את מנהיגותה הטבעית ופעולותיה בציבור, כגון הקמת הגימנסיה העברית בווילנה ובתי ספר רבים, ועידוד השכלה, במיוחד לילדות. בנוסף הם מזכירים את האהבה בינה לבין אביה ואת האבל הגדול לאחר מותה.

לקריאה נוספת

• ש"ל ציטרון (עורך), ספר זכרון לרבנית אסתר רובינשטיין: קובץ מאמרים בעברית ויהודית.
• יצחק ברוידס, וילנה הציונית ועסקניה: ספר זכרונות ותעודות על פעולות חובבי ציון והציונים בוילנה (משנת 1881–1924).
• אסתר רובינשטיין, העבריה, חנוכה וזכיותיה, חלק א, חלק ב, חלק ג.

קישורים חיצוניים

• הרבנית הפמיניסטית מוילנה, מתוך בלוג "אל מדף ספרי ההיסטוריה".
• ספר זכרון לרבנית אסתר רובינשטיין: קובץ מאמרים בעברית ויהודית / נערך ע"י ש"ל ציטרון, מתוך אתר הספרייה הלאומית.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36816177אסתר רובינשטיין