אסלאם בגיאנה
האסלאם היא הדת השלישית בגודלה בגיאנה, אחרי הנצרות וההינדואיזם. לפי מפקד האוכלוסין של 2012, 7% מאוכלוסיית המדינה היא מוסלמית.[1] עם זאת, סקר Pew Research משנת 2010 מעריך כי 6.4% מהמדינה היא מוסלמית. [2] האסלאם הגיע לראשונה לגיאנה באמצעות עבדים ממערב אפריקה, אך דוכא עד שהובאו לארץ מוסלמים מהודו הבריטית.
החגים המוסלמים חג הקורבן ומוולד א-נבי הם חגים לאומיים בגיאנה והעשורה, עיד אל-פיטר, ראש השנה האסלאמית וחודש הרמדאן נחגגים גם הם ברחבי המדינה.
המילטון גרין (אנ') היה ראש הממשלה המוסלמי הראשון של גיאנה בשנים 1985–1992, כמו גם ראש הממשלה המוסלמי הראשון והיחיד בחצי הכדור המערבי.
הנשיא הנוכחי של גיאנה, אירפאן עלי הוא הנשיא המוסלמי הראשון במדינה.
היסטוריה
כמו ברוב מדינות דרום אמריקה, האסלאם התפשט לגיאנה דרך סחר העבדים האטלנטי. מוסלמים משבטי האנדינגו והפולה שועבדו והובאו ממערב אפריקה לעבוד במטעי הסוכר של גיאנה. עם זאת, תנאי העבדות במושבה לא אפשרו לאסלאם להתקיים עד 1838 כאשר 240,000 תושבי דרום אסיה הובאו מאזורים של הודו, פקיסטן ואפגניסטן של ימינו. [3] רישומים מהתקופה מראים כי בעוד שהרוב המכריע של העובדים הללו היו הינדים, מיעוט משמעותי היה מוסלמי.
הודו-גיאנים מוסלמים שמרו על זהותם הדתית למרות הפרידה ממולדתם על ידי הקמת מסגדים, ארגונים איסלאמיים, ולאחר מלחמת העולם השנייה, ביקשו תמיכה בין-לאומית שמטרתה ליצור "מרחב פוליטי למוסלמים קולוניאליים". עד 1890 היו בגיאנה 29 מסגדים, ו-50 עד 1920.[4]
לאחר עצמאותה של גיאנה מהבריטים ב-1966, גיאנה יצרה יחסים דיפלומטיים עם מדינות ערב כמו מצרים, עיראק ולוב שפתחו שגרירויות בבירת ג'ורג'טאון. צעירים מוסלמים נסעו לערב הסעודית, מצרים ולוב כדי ללמוד תאולוגיה אסלאמית ואת השפה הערבית. בשנת 1996 סייר הנשיא צ'די ג'אגאן לסוריה, כווית, בחריין, קטר, איחוד האמירויות הערביות ולבנון ומינה שליח במזרח התיכון.
ב-1996 הפכה גיאנה רשמית למשקיפה קבועה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (OIC). ב-1998 גיאנה הפכה למדינה ה-56 החברה בארגון.[5]
באוגוסט 2020, ד"ר מוחמד אירפאן עלי הפך לנשיא גיאנה ולראש המדינה המוסלמי הראשון בדרום אמריקה. [6]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ "Guyana". United States Department of State (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-12-07.
- ↑ "Religious Composition by Country, 2010–2050". Pew Research Center's Religion & Public Life Project. 2 באפריל 2015. נבדק ב-2017-04-20.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Chickrie 1999, p. 182.
- ↑ Samaroo, Brinsley. "SEEKING A SPACE IN THE POLITICS: MUSLIM EFFORTS TO JOIN THE POLITICAL PROCESS IN BRITISH GUIANA AND TRINIDAD IN THE 20TH CENTURY" (PDF). Man In India. p. 202. נבדק ב-2021-02-28.
- ↑ Chickrie 1999, p. 188.
- ↑ newsamericas (2020-08-03). "As Guyana Gets First Practicing Muslim President, OAS Urges Weakness In Country's Electoral System To Be Addressed". Caribbean and Latin America Daily News (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-02-28.
אסלאם בגיאנה40391898Q6081924