אסיסט
אסיסט (באנגלית: Assist, מהמילה Assistance - עזרה) הוא מונח בכדורסל אשר מתאר מסירה לשחקן בדרך לקליעת סל שדה, ונזקף כנתון סטטיסטי לזכות השחקן המוסר. בניגוד לרישום נתונים סטטיסטים כגון נקודות, הגדרת מהלך כאסיסט אינה מוחלטת, ונתונה במידת מה לשיקול דעתו של רשם הסטטיסטיקה. מסירה יכולה להיחשב כאסיסט גם אם השחקן הקולע כדרר בטרם הזריקה לסל, אם כי ההגדרה הראשונית של אסיסט לא כללה מקרים אלה. רק המסירה הישירה לשחקן הקולע נרשמת לאסיסט, כך שלא יכול להירשם יותר מאסיסט אחד עבור כל סל שדה (בניגוד למקובל בענף ההוקי קרח, למשל).[1]
לרוב, שחקנים בעמדת הרכז מוסרים יותר אסיסטים מאשר שחקנים בשאר העמדות, מאחר שתפקידם המרכזי הוא ניהול משחק ההתקפה. עם זאת, גם שחקנים מובילים מעמדות אחרות המשמשים כעוגן ההתקפי של קבוצתם משיגים אסיסטים רבים, ולעיתים אף מובילים בקבוצה בקטגוריה זו. הסמול פורוורד לברון ג'יימס, לדוגמה, הוביל את קבוצתו בממוצע אסיסטים למשחק בכל אחת מעונותיו בליגה, מלבד עונת הרוקי.[2] בעבר, עמדת הסנטר הייתה הדומיננטית ביותר ומשחק ההתקפה של קבוצות רבות נוהל על ידי שחקני הפנים, שצברו אסיסטים רבים. הסנטרים ביל ראסל ו-וילט צ'מברלין, לדוגמה, היו שניים ממוסרי האסיסטים המובילים ב-NBA לאורך שנות ה-60, כשהאחרון אף הוביל את מוסרי הליגה בעונת 1967/1968 עם 702 אסיסטים בסך הכול.[3] במידה מסוימת יש לשחקני פנים יתרון במסירת אסיסטים, מאחר שהם מחזיקים בכדור בקרבת הסל, מה שמעניק להם זווית מסירה רחבה לשאר שחקני קבוצתם.
שיא האסיסטים בליגת ה-NBA למשחק אחד שייך לסקוט סקיילס, שמסר 30 אסיסטים כרכז קבוצת אורלנדו מג'יק בניצחון קבוצתו את דנוור נאגטס ב-30 בדצמבר 1990.[4] שיאן האסיסטים ב-NBA הוא ג'ון סטוקטון, שמסר לאורך הקריירה 15,806 אסיסטים בסך הכול, כולם במדי יוטה ג'אז. ממוצע האסיסטים למשחק הגבוה ביותר שייך לשחקן העבר מג'יק ג'ונסון, שמסר 11.2 אסיסטים בממוצע למשחק לאורך הקריירה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הגדרת המונח אסיסט, באתר הרשמי של ה-NBA
- ^ הנתונים הסטטיסטיים של לברון ג'יימס ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ המובילים הסטטיסטיים של עונת 1967/1968 ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ דוח המשחק בין אורלנדו לדנוור, באתר basketball-reference.com
37233371אסיסט