אני הוא השואל

מילות הפיוט
אֲנִי הוּא הַשּׁוֹאֵל / בְּעַד בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲנִי אֶדְרוֹשׁ אֶל אֵ-ל / וְאָשִׂים דִּבְרָתִי: בְּקִירוֹת הַלְּבָבוֹת / אַנְחוֹתַי רַבּוֹת לְבָבִי אֵיךְ סַבּוֹת / לְאֵ-לִֹהֵי צוּר יְשׁוּעָתִי: גְּבוּרוֹתָיו הִפְלִיא / אֱ-לֹהִים יי חֵילִי וְעָשָׂה מִשְׁכָּן לִי / וְיָגַעְתִּי וּמָצָאתִי: דְּבָרוֹ גַּם מִלָּא / אֱלֹהַי אֵשׁ אוֹכְלָה וְהֲעֱלִיתִי עוֹלָה / וְגַם שָׁעָה לְמִנְחָתִי: הֲזָיוֹתַי בָּחַר / בְּיוֹם זֶה הַנִּבְחַר בְּתְמִיד הַשַּׁחַר / בְּכֹהֵן רֹאשׁ הַחִלּוֹתִי: וְאֽחֲרָיו הָעֲבוֹדוֹת / סְדוּרוֹת נִכְבָּדוֹת וְעִנְיַן הִתוַדוֹת / בְּאָנָּא הַשֵּׁם הוֹדֵיתִי: זְהִירִים וּטְהוֹרִים / בְּיוֹם זֶה מִתְכַּפְּרִים בְּדַם פָּר וּשְׂעִירִים / בְּהָעִיר עַם רַבָּתִי: חֲתִיַּת גֶּחָלִים / פְּרַקְלִיט לְמוּלִים וּבִשְׁנֵי הָאֵילִים / כְּבֵן לְאָב בָּאתִי: טְבִילוֹת וְקִדּוּשִׁים / כְּמִשְׁפָּטָם נַעֲשִׂים לְשׁוֹכֵן תַּרְשִׁישִׁים / עֲבוֹדַת יוֹם הֲכִינוֹתִי: יְדִידוּת הַשִּׁירִים / בְּקוֹלוֹת וּזְמָרִים כְּשָׁמְעִי קוֹל מֵרִים / אֲזַי יָדַי הֲרִימֹתִי: כְּנִיסַת הַקְּטֹרֶת / פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת בְּקִרְבִּי תִפַאֶרֶת / וְהוּרַמְתִּי וְהוּנַפְתִּי: לְפָנִים הָיְתָה זֹאת / וְעַתָּה בִּרְגָזוֹת לְלַעַג וּלְבִזּוֹת / אֲשֶׁר מַעֲשַׂי קִפְּחֲתִּי: מְאֹד תָּרוּ עֵינַי / וְהִכְבַּדְתִּי אָזְנַי וְצַדִּיק הוּא יי / כִּי פִיהוּ מָרִיתִי: נְלוֹזִים אָהַבְתִּי / וְצֶדֶק שָׂנֵאתִי וְמַעֲשַׂי קִלְקַלְתִּי / הֲרֵעוֹתִי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי: סְלַח לַעֲווֹנוֹת / אֱלֹהִים מִמְּעוֹנוֹת רְאֵה נְפָשׁוֹת נַעֲנוֹת / וְהִנֵּה נָא זָקַנְתִּי: עֲשֵׂה נָא נִפְלָאוֹת / אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת עֲנֵנִוּ נוֹרָאוֹת / וְאַל תֶּחֱרַשׁ לְדִמְעָתִי: פְּתַח יָד הָרָמָה / לְאוֹם לֹא רוּחָמָה בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה / הַאֲזִינָה תְּפִלָּתִי: צְפֵה אֶל עֶלְבּוֹנִי / וְאַל נָא לַעֲוֹנִי עֲשֵׂה אֵ-ל דִּין עָנִי / וְאַל אֶרְאֶה בְרָעָתִי: קְרָאתִיךָ גּוֹחִי / וְדִבַּרְתִּי שִׂיחִי בְּהִתְעַטֵּף רוּחִי / אֶת יי זָכָרְתִּי: רְאֵה גֹּאֲלִי מִכְיִי / שְׁמַע קוֹל בִּכְיִי וְגַם תִּדְרוֹש דָּכְיִי / וְאַל תִּדְרוֹש לְחַטָּאתִי: שְׁמַע קוֹל נִאוּמִי / וְתִדְרוֹש אֶת שְׁלוֹמי מַה בֶּצַע בְּדָמִי / אֱלִי שַׁחַת בְּרִדְתִּי: תְּהִלָּתְךָ אֲסַפֵּר / וְחַטֹּאתַי כִּפֵּר דְּבָרַי אַל תָּפֵר / וְהָקֵם נָא אֲלֻמָּתִי: בִּנְךָ נִמְכַּר גְּאָלוֹ / וּבָרֵךְ אֶת חֵילוֹ וּמָתַי תֹּאמַר לוֹ / יָדַעְתִּי בְנִי יָדֲעְתִּי: רְאִיתִיךָ סוֹבֵל / בְּצָרוֹת מִתְחַבֵּל שְמַעְתִּיךָ קוֹבֵל / וְגָאַלְתִּי וְהִצַּלְתִּי: וְעַתָּה גֹּאֲלִי שוּר / בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת קָשׁוּר וּבַקֵּשׁ הֶחָשׁוּר / כְּשֶׂה אוֹבֵד תָּעִיתִי: כְּלִילַת תִּפְאָרָה / נְפוּלָה וּשְׁבוּרָה וּמֶנִּי נֶעֱדָרָה / וַיֵּצֵא הָאֶחָד מֵאִתִּי: בְּרִיחַי הֵן שִׁבָּר / וְעָלַי הִתְעַבָּר וְדוֹדִי חָמַק עָבָר / וּכְעַרְעַר נִשְׁאָרְתִּי: שְׁעָרַי גַּם טָבְעוּ / וְדָלְיּוֹתַי רָעוּ וְנָדוּ גַּם נָעוּ / וּבוֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלָמְתִּי: מְלִיצַי נֶאֱלָמוּ / מְנַאֲצַי הוּרָמוּ וְהַעְלֵם יַעְלִימוּ / מְנוּחָתִי וְטוֹבָתִי: אֱ-לֹהִים יי חֵילִי / אֲזוֹן וּשְׁמַע קוֹלִי עֲנֵנִי וֶאֱמוֹר לִי / קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי: חֲזֵה אֶת שִׁפְלוּתִי / וְרַחֵם עַל עֲדָתִי וְנַפְשִׁי יְחִידָתִי / וְטוֹב אֹתָהּ לְךָ תִּתִּי: קְנֵה שֵׁנִית בָּנֶיךָ / רְאֵה וּפְקַח עֵינֶיךָ וְאַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ / לְרַוְחָתִי וּלְשַׁוְעָתִי:

אני הוא השואל הוא סליחה לתפילת מוסף של יום כיפור, שחיבר רבי ברוך בן שמואל ממגנצא. כנהוג לעיתים בסליחות למוסף, הסליחה מתארת את עבודת יום הכיפורים בבית המקדש ואת החסר מאז חורבן הבית. בהרבה קהילות נאמרת הסליחה בקול רם על ידי הש"ץ ובניגון מרגש. בדרך כלל, גם בקהילות בהן נהוג לבחור בכל שנה רק חלק מרשימת הסליחות, אמירת סליחה זו קבועה.

הסליחה נהוגה במרבית מנהגי אשכנז המערביים. כרוב פיוטיהם של פייטני מערב אירופה בני המאה ה-12, הסליחה אינה נמצאת ברוב מנהגי אשכנז המזרחיים הממוסדים, מלבד מנהג בהמן, מעהרין ואונגארן (שהוא גם מנהג מזרח גרמניה), ובמנהג בית הכנסת הישן בפראג, אף הוא ענף נוסח מזרחי.

הסליחה נדפסה פעמיים במהדורה מדעית. פעם אחת במהדורתו של אברהם מאיר הברמן לפיוטי רבי ברוך ממגנצא, ופעם שנייה במהדורתו של דניאל גולדשמידט למחזור ליום הכיפורים.

מבנה הפיוט

הפיוט כולל אקרוסטיכון לפי סדר הא"ב, ובסופו חתום ברוך בר שמואל חזק. הוא מובנה מבתים בני שני טורים (ארבע צלעיות), במשקל יתד וארבע תנועות, ובצלעית הסוגרת יתד וחמש תנועות.

קישורים חיצוניים

• הפיוט מתוך מחזור עם כוונת הפייטן
• הפיוט מתוך מחזור רעדלהיים
• ביצוע מוקלט של הפיוט במסורת האשכנזים שבאיטליה מאוסף הספרייה הלאומית. ביצוע הפיוט הזה מתחיל בדקה ה-25.
• ביצוע מוקלט של הפיוט כמנהג בני אשכנז - פרנקפורט דמיין באתר קול הלשון.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30035317אני הוא השואל