אנטי-כורדיזם
אנטי-כורדיזם (מכונה גם כורדפוביה) הוא מונח המתאר עוינות, פחד או גזענות כנגד כורדים, כנגד התרבות כורדית ואף כנגד השפה הכורדית.[1]
ככל הנראה המונח "אנטי-כורדיזם" הוטבע לראשונה על ידי ג'רארד צ'ליאנד, שהשתמש בו על מנת לתאר את הרגש האנטי-כורדי בעיראק ובטורקיה באמצע המאה העשרים ועד סוף המאה העשרים.[1]
הרגש האנטי-כורדי הופיע לראשונה כתוצאה מהרצון והשאיפות של העם הכורדי להקמת מדינה לעם הכורדי על מנת לממש את הלאומיות הכורדית ולהקים את מדינת כורדיסטן וזאת בתגובה לאידאולוגיות כגוון לאומנות שמומשה במדינות בהן חיים מרבית הכורדים. כך למשל בטורקיה, טורקיה לאורך השנים הכחישה את הלאומיות הכורדית, דבר זה התבטא בכך שהממשל ביקש לבצע הטמעה תרבותית של המיעוט הכורדי בטורקיה, מלבד זאת היו גם מקרים שממשלת טורקיה תמכה בגזענות כנגד העם הכורדי ואף שילמה לאקדמאים על מנת שילמדו תיאוריות השוללות את קיום העם הכורדי.[2]
העוינות נגד העם הכורדי גברו עם השנים בעולם הערבי והגיעו לשיאם בעת הקמה הרפובליקה הערבית המאוחדת שבה יישם גמאל עבד אל נאצר מדיניות מדכאת כנגד העם הכורדי. גם בעיראק בהנהגתו של סדאם חוסיין החלה מגמה שהובילו למבצע במהלכו הותקפה העיירה הכורדית חלבג'ה בתערובת של גז חרדל וגז עצבים. במתקפה נהרגו כ־5,000 אזרחים. התקיפה אירעה במסגרת מערכת אל-אנפל (אנ'), שנועדה להשיב את השליטה המרכזית על האוכלוסייה הכורדית בעיקר באזורים של צפון עיראק ולהביס את כוחות המורדים הכורדים. ארצות הברית טענה כי סדאם הורה על התקיפה על מנת להטיל אימה על האוכלוסייה הכורדית בצפון עיראק,[3] אך משטרו של סדאם טען באותה עת שאיראן היא האחראית לתקיפה.[4]
ב־2014–2015, הכורדים השיגו הישגים רבים כמו הקמת קבוצות פוליטיות כורדיות, בניית הממשלה האזורית של כורדיסטן ובריתות עם מדינות המערב, דבר זה לווה בכך שהכורדים נמשכו למלחמה נגד ארגון המדינה האסלאמית, שהיה ידוע בעוינות שלו כלפי העם הכורדי. בגלל המודעות למעורבות הכורדית במלחמה נמצאת הכורדפוביה במגמת עלייה.[5]
אחד המקרים המתקושרים ביותר של התופעה הייתה כאשר פורסם על ניסיון התנקשות כושל בכדורגלן הגרמני-כורדי דניז נאקי שאירע בעת שקנה במרכול שבעיר מגוריו דירן, נאקי נתקל בעברו בגילוי של כורדופוביה לאחר ארוחת ערב שאכל באנקרה, ככל הנראה אוהדי גנצ'לרבירלי שעקבו אחריו החלו לגדף אותו תוך שהם מכנים אותו "כורדי מלוכלך". לאחר שנכשל ניסיונו של נאקי להתפייס איתם הם החלו להכות אותו עד שנאלץ לברוח מהמקום.[6]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Gérard Chaliand (1993). A People Without a Country: The Kurds and Kurdistan. Zed Books. pp. 85–. ISBN 978-1-85649-194-5.
- ^ "MGK paid academics to write on ‘kart kurt theory,’ commission report says." Today's Zaman. 25 November 2012. http://www.todayszaman.com/national_mgk-paid-academics-to-write-on-kart-kurt-theory-commission-report-says_299296.html
- ^ "Saddam's Chemical Weapons Campaign: Halabja, 16 March 1988". Bureau of Public Affairs. 2003-03-14. אורכב מ-המקור ב-13 בינואר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Pelletiere, Stephen C. (31 בינואר 2003). "A War Crime or an Act of War?". New York Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Kurdish staff told 'IS are doing the right thing by killing all the Kurds' in their Cheltenham shop". Crouch, Giulia. Gloucestershire Echo. 10 Feb 2015. http://www.gloucestershireecho.co.uk/Kurdish-staff-told-doing-right-thing-killing/story-26002887-detail/story.html
- ^ להישאר נאקי: דניז נאקי הגרמני-כורדי נמצא בלב מהומה פוליטית בטורקיה, באתר וואלה!
29995364אנטי-כורדיזם