אנדרטת מקינלי הלאומית
 | |
| אנדרטת מקינלי הלאומית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | ויליאם מקינלי |
| כתובת | רחוב 7 צפון מערב |
| מיקום | קנטון, אוהיו |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 6 ביוני 1905 – 30 בספטמבר 1907 (שנתיים ו־16 שבועות) |
| אדריכל | הרולד ואן ביורן מגוניגל |
| מידות | |
| שטח | 22 אקר (89 דונם) |
אנדרטת מקינלי הלאומית (באנגלית: McKinley National Memorial) היא מקום מנוחתו האחרון של נשיא ארצות הברית ה-25 ויליאם מקינלי, שכיהן כנשיא מ-1897 ועד לרציחתו ב-1901. האנדרטה שוכנת בעיר קנטון שבאוהיו, ארצות הברית, שבה מקינלי חי, עסק בעריכת דין וממנה הוא ניהל את מסעות הבחירות שלו.
רקע
ערך מורחב – רצח ויליאם מקינלי
רצח ויליאם מקינלי, נשיא ארצות הברית ה-25, אירע ב-6 בספטמבר 1901 כאשר הוא ביקר בתערוכה הפאן-אמריקאית בהיכל המוזיקה שבעיר באפלו, ניו יורק. הנשיא מקינלי לחץ את ידי הקהל, כאשר ליאון צ'ולגוש, אנרכיסט, ירה בו פעמיים בבטנו. מקינלי מת שמונה ימים לאחר מכן, ב-14 בספטמבר, כתוצאה מנמק שנגרם מפציעותיו. הוא היה הנשיא האמריקאי השלישי שנרצח. קדמו לו אברהם לינקולן ב-1865 וג'יימס גרפילד ב-1881.
גופתו של הנשיא הועברה מבאפלו לוושינגטון די. סי. ומשם לקנטון. ב-19 בספטמבר, יום ההלוויה, כאשר יצא ארונו של מקינלי מביתו ברחוב נורת' מרקט בקנטון בפעם האחרונה, דממה ארצות הברית למשך חמש דקות. רכבות עצרו ושירותי הטלפון והטלגרף שבתו.
לאחר ההלוויה התאספו כמה מיועציו הקרובים של מקינלי, כולל מזכירו האישי ג'ורג' ברוס קורטליו, השופט ויליאם דיי והסנאטור מארק האנה, לדיון בנוגע לאתר הראוי למקום מנוחתו האחרון של הנשיא לשעבר. בעקבות פגישה זו הוקמה אגודת אנדרטת מקינלי הלאומית, והנשיא תאודור רוזוולט נבחר ליושב ראש חבר הנאמנים הראשון שלה, בהמלצתה של אלמנת הנשיא המנוח אידה סקסטון מקינלי. האגודה בחרה באתר שמקינלי נהג לבקרו לעיתים קרובות. למעשה, מקינלי הציע פעם שבמקום תוקם אנדרטה לזכר חיילי מחוז סטארק שנפלו במלחמות ארצות הברית.
ב-10 באוקטובר אותה שנה פרסמה האגודה קול קורא לאיסוף תרומות מהציבור בסכום של 600,000 דולר לבניין המיזם. מושל אוהיו ג'ורג' נאש תמך במאמצים להכריז על יום הולדתו של מקינלי ב-1902 כיום מיוחד שיצוין בבתי הספר באוהיו. באותו יום השתתפו ילדי בתי הספר במדינה במאמצים לגיוס התרומה כאשר הביאו עמם את חסכונותיהם. ביוני 1903 נאסף כבר סכום של 500,000 דולר והאגודה הזמינה אנשים להגיש הצעות לאנדרטה המתוכננת. התרומות הגיעו גם ממדינות זרות, כשהבולטת מביניהן הייתה הממלכה המאוחדת.
התכנון וההקמה
מעל שישים הצעות לעיצוב האנדרטה הוגשו. בסופו של דבר נבחרה הצעתו של האדריכל הרולד ואן ביורן מגוניגל (אנ') מניו יורק. מגוניגל ראה בחזונו מתחם בצורת חרב במתאר צלב, כשהמאוזוליאום יוצב במפגש בין הלהב, הניצב והשמורה של החרב. החלק של המתחם שמהווה את להב החרב יכלול בריכת השתקפות בעלת חמישה מפלסים באורך כולל של 175 מטרים ואת גרם המדרגות הראשי שמוביל לאנדרטה. העיצוב הזה מייצג חרב של מרטיר בשילוב עם חרבו של הנשיא המנוח ששימש כמפקד העליון של ארצות הברית במהלך מלחמה (מלחמת ארצות הברית-ספרד).
עבודות הבנייה של האנדרטה החלו ב-6 ביוני 1905 כאשר מגוניגל נעץ את את החפירה הראשון באדמת האתר. ב-16 בנובמבר נורתה אבן הפינה בטקס רשמי בנוכחות רעיית הנשיא ובנים משפחה נוספים.
אדמה בנפח של 27,000 מטרים מעוקבים הוספה לאתר כדי ליצור את ארבעת הטרסות שחפפו בגובהן את ארבעת חלקי גרם המדרגות הראשי. רוחב המדרגות הוא 15 מטרים והן מסודרות בארבעה גרמים של 24 מדרגות כל אחד. 12 מדרגות נוספות מובילות אל האנדרטה. בסך הכול נבנו 108 מדרגות ממפלס פני הקרקע ועד ראש האנדרטה. פנים קירות האנדרטה נבנה משיש שהובא מטנסי.
פסל הארד של הנשיא מקינלי, שגובהו 2.9 מטרים, והמתאר את הנשיא בעת נאומו האחרון בבאפלו ב-15 בספטמבר 1901, עוצב על ידי הפסל צ'ארלס הנרי ניהאוס (אנ'). הפסל עוצב על בסיס תמונה שצולמה על ידי צלם הבית הלבן פרנסס ב. ג'ונסטון בתערוכה הפאן האמריקאית יום לפני ההתנקשות במקינלי.
טקס חנוכת האנדרטה
טקס חנוכת אנדרטת מקינלי הלאומית, שהתקיים ב-30 בספטמבר 1907, היה אחד מהאירועים הזכורים ביותר בהיסטוריה של העיר קנטון. הנשיא תאודור רוזוולט, יחד עם מכובדים נוספים, צפו בצעדה גדולה שיצא מכיכר פבליק שבמרכז העיר מבמת צפייה. בטקס החנוכה נשא שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, ויליאם דיי, נשיא אגודת אנדרטת מקינלי הלאומית ולשעבר חבר בקבינט של מקינלי, נאום שתיאר את האירועים שהובילו לחנוכת האנדרטה. משורר הקונגרס ג'יימס וייטקומב ריילי, קראה שיר שכתב לזכרו של הנשיא המנוח. לבסוף פנה הנשיא רוזוולט, שהיה הנואם המרכזי באירוע, אל הקהל, בנאום בו הוא הדגיש את האירועים החשובים בקריירה של מקינלי. ראש עיריית קנטון, ארתור ריצ'רד טרנבול נכח בטקס יחד עם מושל אוהיו אנדרו האריס. ארונותיהם של הנשיא והגברת הראשונה קבורים מעל פני הקרקע בסרקופג כפול עשוי גרניט ירוק.
תחזוקת האנדרטה
לאחר טקס חנוכת האנדרטה המשיכה אגודת אנדרטת מקינלי הלאומית לנהל את השליטה על האנדרטה, אך בסופו של דבר היא התקשתה לעמוד במשימת התחזוקה של המבנה והמתחם. ב-30 באוקטובר 1943 הועברה האנדרטה לשליטת האגודה הארכאולוגית וההיסטורית של מדינת אוהיו, כיום "האגודה ההיסטורית של אוהיו" (Ohio History Connection). ב-1951 השלימה מדינת אוהיו עבודת שיקום נרחבת של האתר, כולל, מילוי בריכת ההשתקפות. העבודות הושלמו במועד ליום השנה החמישים למותו של מקינלי. ב-16 בספטמבר אותה שנה התקיים טקס חנוכה מחודש של האנדרטה.
ב-1973 הוחזרה האחריות על האתר לשליטה מקומית, כאשר היא הועברה לאגודה ההיסטורית מחוז סטארק. לאחר חמש שנות של שיחזור והרחבה של המתחם, התקיים ב-29 בספטמבר 1992 טקס חנוכה נוסף. בסמוך לאנדרטה שוכנת הספרייה הנשיאותית והמוזיאון על שם ויליאם מקינלי (William McKinley Presidential Library and Museum).
קישורים חיצוניים
- אנדרטת מקינלי הלאומית באתר המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים (באנגלית)
29677846אנדרטת מקינלי הלאומית