אנדרה גרין
אנדרה גרין (בצרפתית: André Green; 12 במרץ 1927 – 22 בינואר 2012) היה פסיכואנליטיקאי צרפתי יהודי, יליד מצרים.
קורות חיים
אנדרה גרין נולד בקהיר שבמצרים, הצעיר מבין ארבעה ילדים. למרות הצליל האשכנזי של שם המשפחה, אביו, פליקס גרין, דמות סמכותית וקפדנית כלפי בני משפחתו, היה צאצא למשפחה יהודית ממוצא יהודי פורטוגזי. אנדרה גרין התייתם מאביו בגיל 14. אמו, שרינה ברסילון, הייתה יהודייה ספרדייה, וגרין היה קשור אליה יותר מאשר אל אביו עוד מהשנים הראשונות לחייו.
אנדרה גרין גדל וחי במצרים בסביבה תרבותית קוסמופוליטית עד גיל 19, ורכש בה השכלה תיכונית בתיכון הצרפתי של קהיר (בשנת 1945). הוא גם קיבל תעודה במדעי בסיס טרום לימודי רפואה, בתחום הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה.
בשנת 1946 נסע לפריז, שם למד רפואה והתמחה בפסיכיאטריה. אמו נפטרה כשהיה בן 23, בתקופה בה החל סטאז' כ"אינטרן". הוא סיים את ההתמחות ב-1957, בבית החולים לחולי נפש "סנט אן", שבו היה עוזרו של אנרי רוסל. בהמשך עבד גם לצדו של הפרופסור ז'אן דלה (Jean Delay), ועבר גם לבתי חולים אחרים באזור פריז. עם הדמויות שהשפיעו אז על דרכו המקצועית נמנו גם הפרופסורים אנרי איי, אף הוא מבית החולים סנט אן, וחוליאן דה אחוריאגרה (Julian De Ajuriaguerra) הבסקי.
בשנים 1960-1956 עבר התמחות בפסיכואנליזה אצל מוריס בובה (Maurice Bouvet) וקתרין פּארא (Catherine Parat). בשנת 1965 התקבל כחבר ב"חברה הפסיכואנליטית של פריז", ובין השנים 1989-1986 היה היושב-ראש שלה. ב-1977-1975 היה סגן יושב ראש של האיגוד הבינלאומי לפסיכואנליזה. גרין הרצה בקולג' האוניברסיטאי של לונדון בשנים 1980-1979.
אירועים חשובים בחייו המקצועיים היו מפגשו הראשון עם ז'אק לאקאן בבית החולים סנט אן בשנת 1955 וכן היכרותו ב-1957 עם הפסיכואנליטיקאים האנגלים דונלד ויניקוט ווילפרד ביון במהלך קונגרס לפסיכואנליזה בפריז. תורותיהם השפיעו רבות על עבודותיו של גרין בתחום ה"מצבים הגבוליים". בשנים 1961-1960 השתתף בסמינרים המפורסמים של לאקאן ובשנים 1962–1963 הרצה בעצמו על לאקאן במסגרת הסמינרים שניהל רולאן בארת בבית הספר ללימודים גבוהים (École pratique des hautes études) אך התנתק מלאקאן ב-1967.
גרין כתב 22 ספרים ומאות מאמרים בתחום תורת הפסיכואנליזה ויישומה, וכן ביקורת ספרות ותרבות מנקודת מבט פסיכואנליטית. חלק מספריו תורגמו לאנגלית ולשפות אחרות, בהן גם לעברית.
כתביו
- 1969, Un œil en trop. Le complexe d'Œdipe dans la tragédie, éd. de Minuit
- 1973 L'enfant de ça, pour introduire une psychose blanche, avec Jean-Luc Donnet : « Ma mère a couché avec son gendre et c'est moi l'enfant de ça » : ainsi Z présente-t-il à la fois son origine et celle de ses troubles au psychanalyste.
- 1983 Narcissisme de vie Narcissisme de mort Ed Minuit
- 1984 "Le langage dans la psychanalyse" in "Langages" ed Les belles lettres
- 1990 Le complexe de castration, PUF coll. Que sais-je ?
- 1993 Le travail du négatif, éd. de Minuit
- 1995 La causalité psychique
- 2002 Méconnaissance et reconnaissance de l'inconscient . Idées directrices pour une psychanalyse contemporaine, PUF, מסת"ב 2130532128 . Paris, PUF
- 1990 "La folie privée, psychanalyse des cas-limites", réed. Folio essais, 2003, מסת"ב 2070428311
- "Hamlet et Hamlet : Une interprétation psychanalytique de la réprésentation", Ed.: Bayard Centurion, 2003, מסת"ב 2227471360
- 2004 La la lettre et la mort. Promenade d'un psychanalyste à travers la littérature : Proust, Shakespeare, Conrad, Borges… Entretiens avec Dominique Eddé, Coll. L'Espace analytique, Denoël.
- "Le discours vivant : La conception psychanalytique de l'affect", PUF-Quadrige, 2004, מסת"ב 213054679X
- 1992 La déliaison ed Les belles lettres ,Révélations de l'inachèvement.A propos du carton de Londres de Léonard de Vinci.ed Flammarion
ספריו שתורגמו לעברית
- "האם המתה"
- "רעיונות מנחים לפסיכואנליזה עכשווית: אי-זיהוי וזיהוי הלא-מודע"
- "תסביך הסירוס"
לקריאה נוספת
- דופארק פ. (1996). אנדרה גרין. תל אביב, תולעת ספרים, 2000.
- Who's Who in France 2005-2006, Levallois-Parret: Éditions Jacques Lafitte 2005, p. 976-977.
- The dead mother. The Work of André Green, ed. by Gregorio Kohon, London: Routledge 1999. (including an interview with A.G.)
קישורים חיצוניים
- סרג'ו בנבנוטו, ריאיון עם אנדרה גרין, באתר פסיכומדיה ברשת - לפי European Journal of Psychoanalysis nr. 24 ,2007 (באנגלית)
29409492אנדרה גרין