אנדראס שליטר
תבנית אישיות ריקה אנדראס שליטר (בגרמנית: Andreas Schlüter; 1659 – בערך יוני 1714) היה פסל ואדריכל בארוק גרמני, פעיל באימפריה הרומית ה"קדושה", באיחוד הפולני-ליטאי ואצל הצאר הרוסי.
ביוגרפיה
שליטר נולד כנראה ב-המבורג. פרטי חייו המוקדמים לא ידועים בוודאות, שכן מתועדים לפחות שלושה אנשים שונים בשם זה באותה תקופה. רישומים בכנסיית סנט מיכאליס בהמבורג מלמדים כי אנדראס שליטר, בנו של הפסל גרהארט שליטר, הוטבל בה ב-22 במאי 1664. מסמכים מגדנסק מדווחים כי אנדראס שליטר עבד בשנים 1640–1652 ברחוב יופנגאסה. יש גם הצעה שהוא נולד ב-1640, ובנוסף, אנדראס שליטר מתועד כשוליה ב-9 במאי 1656 על ידי גלדת הבונים. מקורות אחרים מציינים את שנת 1659 כשנת לידתו.[1]
הוא כנראה בילה בצעירותו כמה שנים במסע בחו"ל. ייתכן שיצירתו הראשונה, ב-1675, הייתה של הדוכס מסטווין (אנ') והדוכס סמבור (אנ') בכיפה של מנזר פלפלין (אנ').[1]
עבודתו הידועה הראשונה הייתה עיטור חזית הקפלה המלכותית של גדנסק, בשנת 1681. מאוחר יותר הוא יצר פסלים עבור ארמון וילאנוב של המלך יאן סובייסקי בוורשה ופסלי קבר בטירת ז'ובקבה (אנ'). בשנת 1689, הוא עבר לוורשה ויצר תבליטים ועבודות פיסול בארמון קרסינסקי.[2][1]
שליטר הוזמן לברלין בשנת 1694 על ידי אברהרד פון דנקלמן (אנ') לעבוד כפסל בזאוגהאוס (אנ') עבור פרידריך הראשון.[3] עיטוריו המפוסלים הם יצירת מופת של בארוק. בעוד שהתבליטים בחוץ היו צריכים לשבח את הלחימה, פסלי הלוחמים הגוססים בפנים הוקיעו את המלחמה ונתנו אינדיקציה לאמונותיו הדתיות הפציפיסטיות (לפי הטענה, הוא היה מנוניט). בנסיעה שערך דרך איטליה בשנת 1696, למד שליטר את עבודתם של מאסטרים כמו מיכלאנג'לו וג'ובאני לורנצו ברניני.[1][4]
שליטר עבד גם כאדריכל ובנה מבני מדינה רבים בברלין במסגרת תפקידו כ"הופבאומייסטר" (אדריכל בית המשפט), תפקיד אותו איבד כשמגדל אחד הראה סימנים של חולשה ביסודות. הוא שימש גם כמנהל האקדמיה הפרוסית לאמנויות (אנ') בשנים 1702 עד 1704, ולאחר מכן החל להתרכז שוב בפיסול כ"הופבילדהאויר" (פסל חצר). הפסל הרכוב החשוב ביותר שלו הוא של פרידריך וילהלם, הנסיך הבוחר מברנדנבורג, אותו יצק בשנת 1708 והוא הוצב ליד ברלינר שטאדטשלוס, וממוקם כעת בחצר שלפני ארמון שרלוטנבורג.[2][1][5][4]
.jpg)
ברלינר שטאדטשלוס ורבות מיצירותיו, נהרסו חלקית על ידי ההפצצות במלחמת העולם השנייה ועל ידי המשטר הקומוניסטי לאחר מכן. גורל דומה פקד כנראה את חדר הענבר, שנעשה על ידי שליטר בין השנים 1701 ל-1709, ונחשב עבודת האדריכלות המפורסמת ביותר שלו.[6] הברלינר שטאדטשלוס שוחזר בין השנים 2013 ל-2020.[7]
בשנת 1713, תהילתו של שליטר הביאה אותו לעבוד אצל הצאר פיוטר הגדול מרוסיה בסנקט פטרבורג, שם הוא מת ממחלה לאחר שהספיק ליצור מספר עיצובים. יחד עם יוהאן פרידריך בראונשטיין, הוא עיצב את הארמון הגדול ואת ארמון מונפלייזר (אנ') במתחם הארמונות והגנים בפטרהוף. כמו כן, מיוחסים לו הבניין העתיק ביותר בעיר, אולם קיקין (אנ'), והתבליטים בארמון הקיץ (ראסטרלי) (אנ').[2][1]
עבודות קיימות של שליטר
- חזית הקפלה המלכותית, גדנסק, 1681
- פסלים על חזית ארמון וילאנוב, ורשה, לאחר 1681
- פסלים על ארמון קרסינסקי, ורשה, 1682–83, 1689–1693
- מזבח וצלב בכנסייה בעיירה ונגרוב ליד ורשה, 1688–1690
- מזבח בכנסיית צ'רניאקוב, ורשה, 1690
- דיוקן הבישוף יאן מאלאצ'ובסקי בקתדרלת ואוול, קרקוב 1693
- פסלים אפולכרליים של בית סוביסקי (אנ'), טירת ז'ובקבה (אנ') ליד לבוב, 1692–93
- פסל רכוב של פרידריך וילהלם, הנסיך הבוחר מברנדנבורג, חצר ארמון שרלוטנבורג, ברלין, 1689–1703, עם עותק במוזיאון בודה
- פסלים על חזית ה-זאוגהאוס (אנ') בברלין, 1695–1706
- ברלינר שטאדטשלוס, 1699–1706
- חדר הענבר (שחזור) בארמון יקטרינה של צארסקויה סלו ליד סנט פטרסבורג, 1701
- דוכן, כנסיית מריה ה"קדושה" (ברלין) 1703
- סרקופגים של פרידריך הראשון וסופיה שרלוטה מהנובר, בקתדרלת ברלין
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Deutsche Biographie, Schlüter, Andreas - Deutsche Biographie, www.deutsche-biographie.de (בגרמנית)
- ^ 2.0 2.1 2.2 Deutsche Biographie, Schlüter, Andreas - Deutsche Biographie, www.deutsche-biographie.de (בגרמנית)
- ↑ Navicup - the map platform, navicup.com
- ^ 4.0 4.1 Der Skulpturenschmuck, www.dhm.de
- ↑ «Scluter, der schelm», web.archive.org, 2004-10-18
- ↑ חדר הענבר, באתר holamon
- ↑ Berlin with Eyal, ארמונות ברלין ופוטסדאם - חלון להיסטוריה מלכותית, באתר Berlin with Eyal - ברלין עם איל נחשון, 2019-09-26
אנדראס שליטר40613451Q500465