אמנת החלוקה על מעמדו ותנאיו של צי הים השחור
אמנת החלוקה על מעמדו ותנאיו של צי הים השחור מתייחסת לשלוש אמנות בין רוסיה לאוקראינה שנחתמו ב-28 במאי 1997, לפיהן הקימו שתי המדינות שתי ציים לאומיים עצמאיים ובהתאם למוסכם הן חילקו ביניהן את הנשק, החימוש ואת הבסיסים באזור הים השחור[1][2].
במסגרת ההסכם נקבעו תנאים לביסוס צי הים השחור הרוסי בקרים. האמנה נוספה על ידי הוראות באמנת הידידות הרוסית-אוקראינית, שנחתם שלושה ימים לאחר מכן.
רקע כללי
התפרקות ברית המועצות הביאה לפירוק צי הים השחור והוא היה במחלוקת בין רוסיה לאוקראינה עד לחתימת הסכם החלוקה ב-1997 על הקמת ציים נפרדים וב-12 ביוני 1997 הונף לראשונה בבסיס צי הים השחור דגל הצי הרוסי. נושאת המטוסים האדמירל קוזנצוב שהיא נושאת מטוסים היחידה שנבנתה בתקופת ברית המועצות הועברה לצי הצפוני של רוסיה, אך ללא מטוסים וטייסים שנשארו באוקראינה.
פרטי ההסכם
- צי הים השחור הסובייטי שבסיסו היה אז בחצי האי קרים, חולק בין רוסיה (כ-81.7% ממנו) לאוקראינה (כ-18.3% ממנו). בתמורה, רוסיה הסכימה לשלם כ-526 מיליון דולר כפיצוי על חלקה בצי המחולק[3].
- אוקראינה הסכימה להחכיר לרוסיה מתקנים ימיים של קרים ל-20 שנה עד 2017, עם אפשרות לחידוש אוטומטי של 5 שנים נוספות[4]. רוסיה תשלם לאוקראינה כ-97 מיליון דולר בשנה עבור החכירה של הבסיסים באזור חצי האי קרים. תשלום זה נוכה מעלות הגז הרוסי שסופק לאוקראינה[3]. האמנה גם אפשרה לרוסיה להחזיק עד כ-25,000 חיילים, כ-24 מערכות ארטילריה, כ-132 כלי רכב משוריינים ו-22 מטוסים צבאיים בחצי האי קרים[3].
- בהתאם להסכמות בין הצדדים רוסיה לא יכולה להוסיף ספינות נוספות לבסיסיה בחצי האי קרים והחלפות ספינות הייתה צריכה להיות מתואמים עם אוקראינה.
- רוסיה הייתה מחויבת "לכבד את ריבונותה של אוקראינה, לכבד את חוקיה ולמנוע התערבות בענייניה הפנימיים של אוקראינה" ויתרה מכך, אנשי צבא רוסים נאלצו להציג את תעודות הזיהוי הצבאיות שלהם בעת חציית הגבול האוקראיני-רוסי ולקבל אישור מעבר מהרשויות באוקראינה
הסכם רביעי, שנקרא "הסכם חרקוב" נחתם ב-21 באפריל 2010 והאריך את חוזה החכירה עד 2042 (עם אפשרות לחידוש לחמש שנים נוספות) בתמורה לחוזה מוזל רב שנתי שבו רוסיה תספק לאוקראינה גז טבעי רוסי במחירים זולים יותר.
ב-28 במרץ 2014, בעקבות סיפוח קרים, הגיש נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין הצעות לדומה הממלכתית על סיום מספר הסכמי רוסיה – אוקראינה, כולל הסכם החלוקה של צי הים השחור והסכם חרקוב[5]. הדומה הממלכתית אישרה את ביטול ההסכמים הרוסים-אוקראינים הללו פה אחד על ידי כ-433 חברי הפרלמנט ב-31 במרץ 2014[6].
הערות שוליים
- ^ Subtelny, Orest (2000). Ukraine: A History. University of Toronto Press. p. 600. ISBN 0-8020-8390-0.
- ^ "UK's response to the situation in Ukraine - Oral statements to Parliament". GOV.UK. נבדק ב-2014-03-07.
- ^ 3.0 3.1 3.2 Bound by treaty: Russia, Ukraine and Crimea
- ^ Brownlie's Principles of Public International Law, p. 431 מסת"ב 9780199699698
- ^ Putin submits proposals on denouncing some Russia-Ukraine agreements on Black Sea Fleet, ITAR-TASS (29 March 2014)
- ^ State Duma approves denunciation of Russian-Ukrainian agreements on Black Sea Fleet, ITAR-TASS (31 March 2014)
