אל-ואקדי
אל-ואקדי (בערבית: الواقدي; בעברית נקרא גם: אל-ואקידי), או בשמו המלא אבו עבדאללה מוחמד בן עומר בן ואקד אל-אסלאמי (أبو عبد الله محمد بن عمر بن واقد; 748 – 822), היה היסטוריון ערבי מוסלמי שפעל בסוף המאה השמינית ותחילת המאה התשיעית.
מעט ידוע על חייו של אל-ואקדי. הוא נולד והתחנך באל-מדינה ועלה לגדולה כאשר שימש כמורה דרך לח'ליף הארון א-רשיד - הח'ליף העבאסי החמישי. הוא ליווה את הח'ליף בחזרה לחצרו בבגדאד, ושם חי ועבד כקאדי עד מותו.
אל-ואקדי היה אספן בלתי נלאה של סיפורים, סיפורי עם, אגדות ומיתוסים אסלאמיים. מעבודתו הענפה נותר ספרו ספר ההיסטוריה והמלחמה – אוסף של מסורות וסיפורים המתייחסים לימים המוקדמים של האימפריה האסלאמית. היסטוריונים מוסלמים מאוחרים יותר התייחסו בביטול אל עבודתו בתור גיבוב של אגדות עם ושקרים, אך דבר זה לא מנע מהם מלהסתמך על כתביו בכתיבת ההיסטוריה של האסלאם.
אל-ואקדי היה אחד הביוגרפים הקדומים ביותר של ה"נביא" מוחמד.[1]
הערות שוליים
- ^ מאליס רות'וון (אנ'), אסלאם (מתוך סדרת המבואות של הוצאת אוקספורד, 1997), ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2007. פרק 2: הקוראן והנביא, עמ' 50.
25187132אל-ואקדי