אלפרד פורבאט

אלפרד פורבאט (במקור פיכסל-Füchsl, מכונה גם: פרד פורבאט, בהונגרית: Forbát Alfréd; פץ', 31 במרץ 1897 – Vällingby, שוודיה, 23 במאי 1972) היה אדריכל, צייר יהודי-הונגרי. הוא נחשב לנציג חשוב של הבאוהאוס המודרני.

ביוגרפיה

אלפרד פיכסל נולד במשפחה יהודית כבנם של ארנולד פיכסל, סוחר יין, ושל גיזלה ורטהיימר. הוא סיים את לימודיו בגימנסיה הריאלית הראשית בפץ' ב-1915, ולאחר מכן למד באוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה בין השנים 1917 לבין 1918. לאחר מכן התגורר במינכן, שם קיבל את התואר שלו בהנדסה ובאדריכלות ב-1920 מהאוניברסיטה הטכנית של מינכן . מ-1920 עד 1922 פורבט עבד במשרדו של ולטר גרופיוס בווימאר, שם היה מעורב ביישום הבאוהאוס. לאחר מכן, בין השנים 1924–1925 עבד עבור חבר הלאומים כמנהל הטכני לפיתוח הדיור בסלוניקי, עיר הבירה של מקדוניה היוונית. מ-1925 עד 1928 הוא היה האדריכל הראשי בזומרפלד ושות (Sommerfeld Co). בברלין, ומ-1928 עד 1932 עבד במשרד האדריכלים של הוברט הופמן, בפיתוח פרויקטי הדיור בברלין, Siemensstadt und Haselhorst (1931). מ-1928 ניהל למעשה גם משרד אדריכלים עצמאי. תוכניותיו יושמו בין היתר בסלוניקי, בויימאר ובברלין. ב-1932 עבד בברית המועצות עד 1933 במוסקבה בפרויקט תכנון ערים עבור ארגון התכנון הרוסי "סטנדרדגורפרויקט" (Standardgorprojek), יחד עם ארנסט מאי אדריכל ומתכנן ערים גרמני. הוא היה חבר ב-CIAM, (הקונגרס הבינלאומי לאדריכלות מודרנית, שבו השתתף גם בוועידת אתונה ב-1933. בין השנים 1933 לבין 1938 תכנן כמה בתי מגורים בפץ'. ב-1938 חזר לזמן קצר לממלכת הונגריה כאדריכל עצמאי, והיה אחראי על מספר דירות ובתים עצמאיים שם. לאחר שנאסר על יהודים לעבוד בהונגריה ב-1938 (החוק היהודי הראשון והחוק היהודי השני), הוא נענה להזמנתו של האדריכל אונו אהרן לנסוע לשוודיה. מ-1938 עד 1945 הוא עבד עם האדריכל סונה לינדסטרם (גר') על התוכנית הכללית של העיר לונד, כמו גם היה שותפו של לינדסטרום על התוכניות של המכון הפיזיולוגי באוניברסיטת לונד ופיתוח בנייני דירות ברובע בורמאסטרגארדן (Borgmästaregården) בעיר. מאפריל 1942 הועסק במחלקת תכנון ערים של HSB. אחר כך הפך לחבר בקבוצת תכנון העיר "Eglers Stadsplanebyrå". הוא היה אחראי חלקית לתוכניות אב עבור סקבדה (Skövde) ( (1949), לנדסקרונה (1951), Upplands Väsby (אז Hammarby kommun, 1951), Kullabygden (1959), Linköping (1967) ו-Kristinehamn. בשנת 1952 פורבאט היה המארגן השותף של המפגש המיוחד (שלא בקונגרס) של CIAM בסיגטונה (Sigtuna) בשוודיה וגם עזר בארגון פרויקט האינטרבאו בברלין ב-1957. עבודותיו מוחזקות במוזיאון השוודי לארכיטקטורה בסטוקהולם. תוכניות תכנון הערים שלו יושמו בכמה ערים, כולל סטוקהולם. בתפיסתו התכנונית שם דגש על התכנון הרציונלי של התחבורה העירונית והדגים את החסרונות של בניינים רבי קומות והמגדלים כמבני מגורים בשוודיה.

יצירתו

כאדריכל

• בשנת 1924, חברת זומרפלד בברלין מסרה לו את תכנון בתיהם של פליטים יוניים שהגיעו לממלכת סרביה-קרואטיה-סלובניה. בסופו של דבר, הוא תכנן במשך תקופה ארוכה שכונת ענק תקנית ואחידה שאכלסה מאוחר יותר עשרות אלפי פליטים יוונים. לאחר מכן היה מעורב בתכנון עשרות ערים, מבנים ודירות בערי גרמניה, שוודיה, הונגריה וברית המועצות.

כצייר

• חלק מהגרפיקות, שלו נשמרות במוזיאון לאמנות יפה בבודפשט ובמוזיאון יאנוס פאנוניוס בפץ'.

חברויות

באקדמיה

• ב-1951 הפך לחבר נספח באקדמיה הגרמנית לתכנון עירוני ואזורי בקלן.
• 1955 חבר נספח באגודה האוסטרית לחקר המרחב והתכנון המרחבי
• 1961 חבר נספח באקדמיה לחקר מרחב ותכנון אזורי, הנובר.

בגופים אחרים

• 1926 חבר באגודת האדריכלים דר רינג.
• חברות ב-SPD
• 1930-1929 חבר בוועדת המומחים של רווחת הדיור העירונית של העיר ברלין.
• 1930 הקונגרס הבינלאומי לארכיטקטורה מודרנית (CIAM)
• 1945–1968 חבר בוועדה לתכנון עירוני Eglers Stadsplanebyrå, סטוקהולם.
• ב-1969 מונה לאקדמיה לאמנויות במערב ברלין

השתתפותו בפרויקטים (מבחר)

• 1922: עבודות הכנה ליישוב הבאוהאוס המתוכנן אם הורן בוויימאר
• 1929–1931: יישוב הטבעת סימנסשטאט, יחד עם אוטו ברטינג, וולטר גרופיוס, הנס שרון, הוגו הרינג
• 1930: אצטדיון מומסן בברלין-וסטנד
• 1935-1930: התיישבות מחקר הרייך האסלהורסט (Haselhorst) בברלין-שפנדאו, עם פאול מבס ופאול אמריך
• 1938-1934: כמה בתים צמודי קרקע ובנייני דירות בפץ'
• 1938–1945: בנייני דירות ברובע Borgmästaregården בלונד

הנצחתו

• בעיר הולדתו פץ' נקרא על שמו של רחוב (הוא מחבר בין רחוב אלקוטמאן (החוקה) לבין רחוב באטורי)

כתביו

• השאלה היהודית. הערות לספרו של אלכסנדר מרטינוביץ'; בהוצאת ספרות וספר פץ', פץ', 1918
• היבליוגרפיה של מחקריו פורסמה ב: Fred Forbát-Kat. ארכיון הבאוהאוס. (דרמשטדט, 1969) und Der Aufbau (1957, מס' 6)

לקריאה נוספת

• R. Jönsson: Forbat, Fred. In: Allgemeines Künstlerlexikon. Die Bildenden Künstler aller Zeiten und Völker (AKL). Band 42, Saur, München u. a. 2004, מסת"ב 3-598-22782-5, S. 246–249.
• Fred Forbat: Erinnerungen eines Architekten aus vier Ländern (= Bauhäusler. Dokumente aus dem Bauhaus-Archiv Berlin; Band 5). Bauhaus-Archiv Berlin, Berlin 2019, מסת"ב 978-3-922613-60-2.
• Celina Kress: . Lukas, 2011, מסת"ב 978-3-86732-081-8, Vorschau mit 61 Seiten (google.de).
• Kállai Ernő: Új magyar piktúra 1900–1925. Budapest, 1925
• Kállai Ernő: Konstruktív művészet. Új Föld, 1927. 3. sz.
• Forgó Pál: Új építészet. Budapest, 1928
• Sartoris, A.: Gli elementi dell'architettura razionale. Milano, 1936
• Major Máté: A modern építészet szolgálatában. Jelenkor, 1967. 4. sz.
• 50 Jahre Bauhaus. Stuttgart, 1968 (katalógus)
• XX. századi magyar származású művészek külföldön. Budapest, 1970 (katalógus)
• Gábor Eszter: A CIAM magyar csoportja. Budapest, 1972
• Galambos Ferenc: Forbát Alfréd halálára. Műv., 1972
• Passuth Krisztina: Forbát Alfréd, Művészettörténeti Értesítő, 1973. 2. sz.
• Passuth Krisztina: Magyar művészek az európai avantgarde-ban 1919–25, Budapest, 1974
• Mendöl Zsuzsanna: Forbát Alfréd, 1897–1972; Pannónia Könyvek, Pécs, 2008

ראו גם

• באוהאוס

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלפרד פורבאט בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אלפרד פורבאט34564473Q319788