אלפרד איינשטיין

אלפרד איינשטיין

אלפרד איינשטיין

תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

אלפרד איינשטיין (בגרמנית: Alfred Einstein;‏ 30 בדצמבר 1880 - 13 בפברואר 1952) היה מוזיקולוג ומוציא לאור של כתבי מוזיקה גרמני-אמריקאי ממוצא יהודי. איינשטיין נודע כאחד ההיסטוריונים רחבי היריעה ביותר במחצית הראשונה של המאה ה-20.

חייו

איינשטיין נולד במינכן. הוא החל בלימודי משפטים, אך עבר למוזיקה ולמד לדוקטורט באוניברסיטת מינכן. הוא התמקד במוזיקה אינסטרומנטלית של תקופת הרנסאנס המאוחרת וראשית תקופת הבארוק, בייחוד מוזיקה לוויולה דה גמבה. ב-1918 היה למוציא לאור הראשון של Zeitschrift für Musikwissenschaft; זמן קצר לאחר זאת היה למבקר המוזיקה של העיתון "מינכנר פוסט" וב-1924 התמנה למבקר המוזיקה של ה"ברלינר טאגבלאט". בתקופה זו היה גם ידידו של המלחין היינריך קספאר שמיד במינכן ובאאוגסבורג. ב-1933, אחרי עליית היטלר לשלטון, עזב את גרמניה הנאצית, תחילה ללונדון, משם לאיטליה ולבסוף, ב-1939, לארצות הברית, שם כיהן בשורה של משרות הוראה באוניברסיטאות שונות, בהן סמית' קולג', אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת מישיגן ובית ספר הארט למוזיקה בהרטפורד, קונטיקט. אוניברסיטת ייל העניקה לו תואר דוקטור לשם כבוד בשנת 1947.‏

איינשטיין חקר וכתב עבודות מפורטות בנושאים ספציפיים, אך נוסף לכך כתב גם ספרים פופולריים בתולדות המוזיקה, בהם "היסטוריה קצרה של המוזיקה" (1917) ו"גדולה במוזיקה" (1941). כמו כן פרסם מהדורה מחודשת של רשימת קכל ליצירות מוצרט (1937), שבכתיבתה הסתמך במידה רבה על מחקריהם של דויטש (Deutsch), הירש (Hirsch) ואולדמן (Oldman), אך גם בחן בעצמו את כל כתבי היד המקוריים הקיימים כבסיס לרשימה חדשה. עם כל חשיבותה של עבודתו, אי-אילו טעויות בשיקול דעת והשערות בלתי מבססות, המוצגות כעובדות, פוגמות בעושר התובנה הביקורתית והפרשנות מאירת העיניים, דבר הבולט עוד יותר בספרו "מוצרט, אפיו ויצירתו".

קובץ מקיף בשלושה כרכים, "המדריגל האיטלקי" (1949), על המדריגל החילוני האיטלקי, הוא המחקר המפורט הראשון בנושא זה. מחקרים נוספים שיצאו מאז בנושא אינם מעיבים עליו, אם כי מחקר מפורט בהיבטים מסוימים של המדריגל האיטלקי הביאו לתיקונים במחקר של איינשטיין. אחד המאפיינים הבולטים של מחקרו היא ההתייחסות לטקסטים של המדריגלים, המקיפה לא פחות מהתייחסותו למוזיקה. עם זאת, האסתטיקה הגרמנית הבסיסית של איינשטיין פגמה במידת מה במחקרו.

ספרו עב הכרס משנת 1945, "מוצרט: אפיו ויצירתו" היה מחקר רב-השפעה של מוצרט והוא אולי הידוע ביותר בספריו.

מסביבות 1922 השפיע על שיניצ'י סוזוקי (כנר יפני חובב שביקר בברלין, ממציאה של שיטת סוזוקי להוראה מוקדמת).

קשר לאלברט איינשטיין

בעוד מקור אחד מונה את אלפרד כדודן של המדען אלברט איינשטיין, מקור אחר טוען, ששום קרבה משפחתית לא הוכחה מעולם. אתרים אחדים ברשת גורסים, שהשניים הם צאצאיו של משה איינשטיין במרחק שבעה דורות, ומכאן שהם דודנים בדרגה השישית. בתו של איינשטיין אווה מכחישה את הקשר המשפחתי.

כתביו

• "מוצרט: אפיו ויצירתו" מאת אלפרד איינשטיין, תרגם יצחק הירשברג, הוצאת עידית 1957
• "מוזיקה בתקופה הרומנטית: תולדות המחשבה המוזיקלית במאה ה-19"
• "המדריגל האיטלקי", אנגלית: אלכסנדר קראפ, רוג'ר סשנס ואוליבר סטראנק, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון (3 כרכים) 1949

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלפרד איינשטיין בוויקישיתוף

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29456109אלפרד איינשטיין