אלפקה (כוכב)
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אַלְפֶקָה, נקרא גם גֶמָה או α בכתר צפוני, הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים כתר צפוני. שמו הוא קיצור של השם בערבית: نير الفكّة - "נאיר אל-פאקא" שפירושו "הבהיר שבשבור", כלומר הכוכב הבהיר בכתר השבור, שכן זהו הכוכב הבהיר ביותר מבין ששת הכוכבים שיוצרים צורה של חצי עיגול שמזכירה כתר שבור או טבעת שבורה. השם "גמה" (Gemma) הוא "תכשיט" בלטינית, שכן הכוכב מסמל אבן יקרה שבכתר.
תכונות
אלפקה הוא כוכב כפול לוקה המורכב משני כוכבי הסדרה הראשית שמקיפים זה את זה בזמן מחזור של 17.36 ימים במסלול אליפטי כך שהמרחק ביניהם נע בין שמינית יחידה אסטרונומית ורבע יחידה אסטרונומית.[5] בכל מחזור עובר הכוכב העמום יותר על פני הכוכב הבהיר וגורם לירידה של כעשירית דרגת בהירות בעוצמת ההארה של הזוג וכאשר הכוכב הבהיר מסתיר את העמום נגרמת ירידה קטנה מאד של כשתי מאיות דרגת בהירות בעוצמת ההארה.[6]
תכונות אלפקה A
אלפקה A הוא כוכב הסדרה הראשית לבן עם סיווג ספקטרלי A0 V, דומה בתכונותיו לוגה. מסתו כ-2.6 מסות שמש, רדיוסו כ-3 רדיוסי שמש וטמפרטורת פניו כ-9,700 קלווין. הוא מאיר בעוצמה של קרוב לפי 60 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה ומעט יותר מכך בצרוף הקרינה בתחום העל-סגול. בדומה לכוכבים מסוגו הוא מסתובב על צירו במהירות גדולה יחסית של לפחות 127 קילומטרים בשנייה.
תכונות אלפקה B
אלפקה B הוא כוכב הסדרה הראשית צהוב עם סיווג ספקטרלי G5 V, דומה בתכונותיו לשמש. מסתו כ-0.9 מסות שמש, רדיוסו כ-0.9 רדיוסי שמש וטמפרטורת פניו כ-5,800 קלווין. הוא מאיר בעוצמה של כ-80% מעוצמת ההארה של השמש. אלפקה B פולט קרינת רנטגן חזקה שנוצרת ככל הנראה משדות מגנטים המושרים כתוצאה מסיבוב בכוכב על צירו. מהירות הסיבוב של אלפקה B היא כ-14 קילומטרים בשנייה, פי 7 יותר מהר ממהירות הסיבוב העצמי של השמש.
קישורים חיצוניים
- אלפקה באתר של ג'ים קלר
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 SIMBAD: Alphecca
- ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 J. Tomkin & D. M. Popper: Rediscussion of eclipsing binaries. XV - Alpha Coronae Borealis, a main-sequence system with components of types A and G, Astronomical Journal, vol. 91, p. 1435 (1986)
- ^ F. Royer, S. Grenier, M. O. Baylac, A. E. Gómez & J. Zorec: Rotational velocities of A-type stars in the northern hemisphere. II. Measurement of v sin i, Astronomy and Astrophysics, vol. 393, p. 906 (2002)
- ^ M. Güdel, K. Arzner, M. Audard & R. Mewe: Tomography of a stellar X-ray corona: alpha Coronae Borealis, Astronomy and Astrophysics, vol. 403, p. 155-6 (2003)
- ^ M. Güdel, K. Arzner, M. Audard & R. Mewe: Tomography of a stellar X-ray corona: alpha Coronae Borealis, Astronomy and Astrophysics, vol. 403, p. 160 (2003)
- ^ J. Tomkin & D. M. Popper: Rediscussion of eclipsing binaries. XV - Alpha Coronae Borealis, a main-sequence system with components of types A and G, Astronomical Journal, vol. 91, p. 1432 (1986)