אלפא בזבוב
מיקומו של α בזבוב בקבוצת זבוב | |
נתוני תצפית | |
---|---|
קבוצת כוכבים | זבוב |
שמות נוספים | HD 109668 |
סוג | תת-ענק כחול |
בהירות נראית | 2.65[1] |
סיווג ספקטרלי | B2 IV[1] |
עלייה ישרה | 12ʰ 37ᵐ 11.02ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
נטייה | 08.03″ 08′ 69°- מילי-שניות קשת בשנה |
משך מחזור השתנות | 2 שעות, 10 דקות ן-2 שניות[2] |
מאפיינים פיזיים | |
בהירות מוחלטת | 2.28- |
מרחק |
315 שנות אור 96.58 פארסק[1] |
רדיוס | 4.8[3] רדיוסי שמש |
מסה | 8.8[4] מסות שמש |
עוצמת הארה | פי 700 מהשמש |
טמפרטורה | 21,400[5] K |
מהירות סיבוב | 114[6] ק"מ/שנייה |
גיל | 18.3[4] מיליון שנים |
מערכת | |
כוכבים נלווים | α בזבוב B |
α בזבוב הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים זבוב עם בהירות מדרגה 2.65. מיקומו הדרומי לא מאפשר לראותו מאירופה וככל הנראה משום כך הוא לא קיבל שם משלו בתרבות המערבית.
מאפיינים
α בזבוב הוא תת-ענק כחול עם סיווג ספקטרלי B2 IV שנמצא במרחק של כ-315 שנות אור ממערכת השמש. מסתו גדולה למדי ומוערכת בקרוב ל-9 מסות שמש, רדיוסו קרוב ל-5 רדיוסי שמש והוא מאיר בעוצמה של פי 700 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך בשל טמפרטורת פניו הגבוהה, כ-21,400 קלווין, רוב קרינתו היא בתחום העל-סגול, כך שעוצמת הארתו הכוללת היא קרוב לפי 4,000 מעוצמת ההארה של השמש.[5] בדומה לתת-ענקים כחולים אחרים, בהירותו של α בזבוב משתנה במחזוריות של 2 שעות, 10 דקות ו-2 שניות, כלומר כ-11 מחזורים ביממה, אך השינוי הוא של מאיות דרגת בהירות בלבד.[7] עקב כך הוא מסווג כמשתנה β בקפאוס.[2]
הכוכב נמצא לקראת סיום שלב ההיתוך של מימן להליום בליבתו, ובתחילתו של תהליך התקררות והתנפחות בדרך להפוך לעל-ענק אדום.
במרחק זוויתי של כחצי דקת קשת מ-α בזבוב נמצא כוכב נוסף עם בהירות מדרגה 12.8, שמסומן α בזבוב B. אם הוא נמצא באותו המרחק כמו α בזבוב A, אז מדובר ככל הנראה בכוכב הסדרה הראשית מסוג ספקטרלי B4 V,[8] והמרחק הזוויתי ביניהם שקול לכ-3,000 יחידות אסטרונומיות, אך ייתכן ששני הכוכבים אינם קשורים זה לזה ורק במקרה נמצאים על אותו קו ראייה. בשנת 2002 דווח על קיומו של כוכב עמום קרוב יותר, שנמצא במרחק זוויתי של כ-5 שניות קשת מ-α בזבוב, אך לא ניתן היה לקבוע בוודאות אם מדובר בבן זוג או בכוכב שאינו קשור.[9] אם מדובר בבן זוג, אז המרחק בין שני בני הזוג הוא כ-475 יחידות אסטרונומיות. תצפיות נוספות משנת 2010 הראו בן זוג צמוד שמקיף את α בזבוב במרחק זוויתי של כ-10 אלפיות של שניית קשת, השקול למרחק של יחידה אסטרונומית אחת.[10]
קישורים חיצוניים
- α בזבוב באתר של ג'ים קלר
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 SIMBAD:α Muscae
- ^ 2.0 2.1 General Catalogue of Variable Stars: α Muscae
- ^ A. B. Underhill, L. Divan, M. L. Prevot-Burnichon & V. Doazan: Effective temperatures, angular diameters, distances and linear radii for 160 O and B stars, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, vol. 189, p. 601 (1979)
- ^ 4.0 4.1 N. Tetzlaff, R. Neuhäuser & M. M. Hohle: A catalogue of young runaway Hipparcos stars within 3 kpc from the Sun, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 410, Iss. 1, p. 190 (2011)
- ^ 5.0 5.1 E. J. de Geus, P. T. de Zeeuw & J. Lub: Physical parameters of stars in the Scorpio-Centaurus OB association, Astronomy & Astrophysics, vol. 216, no. 1-2, p. 51 (1989)
- ^ J. H. Telting, C. Schrijvers, I. V. Ilyin, K. Uytterhoeven, J. De Ridder, C. Aerts & H. F. Henrichs: A high-resolution spectroscopy survey of β Cephei pulsations in bright stars, Astronomy & Astrophysics, Vol. 452, Iss. 3, p.945 (2006)
- ^ E. W. Elst: Short Periodic Variation of One Northern and Five Southern Bright Early B-Type Stars, Commission 27 Of The I. A. U., Information Bulletin on Variable Stars, No. 1562, Konkoly Observatory (1979)
- ^ G. F. Gahm, P. Ahlin & K. P. Lindroos: A study of visual double stars with early type primaries. I - Spectroscopic results, Astronomy & Astrophysics Supplement Series, vol. 51, p. 153 (1983)
- ^ N. Shatsky & A. Tokovinin: The Mass ratio distribution of B-type binaries in Sco OB2, Astronomy & Astrophysics, vol. 382, p. 97 (2002)
- ^ A. C. Rizzuto, M. J. Ireland, J. G. Robertson, Y. Kok, P. G. Tuthill, B. A. Warrington, X. Haubois, W. J. Tango, B. Norris, T. ten Brummelaar, A. L. Kraus, A. Jacob & C. Laliberte-Houdeville: Long-Baseline Interferometric Multiplicity Survey of the Sco-Cen OB Association, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 436, Iss. 2, p. 6 (2013)