אלן ויצטום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלן ויצטום
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה ח' באייר ה'תרצט
פטירה כ"ב בשבט ה'תשפ"א
ענף מדעי בוטניקה
תאריך עלייה 1966
מקום לימודים אוניברסיטת קורנל
מנחה לדוקטורט David W.Bierhorst
מוסדות אוניברסיטת בן גוריון

אלן ויצטום (27 באפריל 1939 ח' באייר תרצ"ט - 3 בפברואר 2021 כ"ב בשבט תשפ"א) היה חוקר ומרצה בתחום הבוטניקה, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ביוגרפיה

אלן ויצטום נולד בניו יורק, ארצות הברית, לשירלי (שרה) והרמן ויצטום. ההורים הגיעו לארצות הברית מפולין, בשנות ה-30 של המאה ה-20. הם הכירו בניו יורק ונישאו שם. אחרי מות אביו, ב-1943, אמו נישאה בשנית, ליוסף פרוינד, אשר היה שריד מיהדות פולין של תקופת מלחמת העולם השנייה. ראיית העולם של אלן ויצטום הושפעה משואת יהדות אירופה.

כבר בגיל צעיר, אלן ויצטום גילה עניין רב בעולם הצומח, כולל בפרטים הקטנים שבו. בשנים מאוחרות יותר, כמרצה, עשה רבות כדי להנחיל את התעניינותו זו לסטודנטים.

פרופסור ויצטום למד לימודים תיכוניים בישיבת ברוקלין (Brooklyn Talmudical Academy), ולאחר מכן המשיך בלימודים אוניברסיטאיים באוניברסיטת קורנל, שם הכיר את אן קנט, שאותה נשא לאשה בשנת 1966. באותה שנה הזוג עלה לישראל, בהשפעתו של ד"ר חן שיפריס, שהיה אז סטודנט ישראלי באוניברסיטת קורנל.

בשנתיים הראשונות משפחת ויצטום התגוררה בירושלים, ולאחר מכן עברה המשפחה לבאר שבע. לזוג נולדו שלושה בנים.

מסלול אקדמי

אלן ויצטום למד תואר ראשון בביולוגיה בברוקלין קולג', והמשיך במסלול ישיר לתואר דוקטור באוניברסיטת קורנל, במחלקה לבוטניקה, בהנחית פרופסור David W. Bierhorst.

בשנה הראשונה לאחר עלייתו ארצה, אלן ויצטום עבד במעבדתו של פרופסור אברהם פהאן, ובשנה השנייה עבר למעבדתו של פרופסור שמעון קליין, שניהם באוניברסיטה העברית בירושלים.

ב-1968, עם המעבר לבאר שבע, ויצטום החל ללמד במכון להשכלה גבוהה בנגב והיה בין חמשת המרתבניתצים הראשונים הקבועים במחלקה לביולוגיה. בשנת 1972 מכון זה הוסמך כאוניברסיטה בשם אוניברסיטת הנגב. ב-1973 האוניברסיטה קיבלה את שמה הנוכחי - אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופסור ויצטום לימד כבר במחזור הראשון והתמיד בכך עד פרישתו לגמלאות. הוא ראה ערך עליון בקירוב ציבור תלמידיו לעולם הצומח, והרצה תוך שימוש באמצעי המחשה רבים ומגוונים. ויצטום היה מרצה מוערך ואהוד.[1][2]

בנוסף לפעילותו בארץ, פרופסור ויצטום ערך מחקרים תוך שיתוף פעולה עם עמיתים מחוצה לה. בין היתר, הוא עבד עם חוקרים מאוניברסיטת נוטינגהאם ומאוניברסיטת רידינג (אנ') בבריטניה, אוניברסיטת ניו יורק בארצות הברית, אוניברסיטת הוואי ואוניברסיטת קורנל. פרופסור ויצטום פרש לגמלאות בשנת 2007, כפרופסור אמריטוס.

מחקרים

מחקריו הבולטים של פרופסור ויצטום עוסקים בתופעות שונות בצמחים עילאיים, בין היתר במבנה הצמח,[3][4] בנביטה,[5] בנשירה בהשפעת קרינה אולטרא סגולה[6][7] ובפריחה. ויצטום חקר גם את מכניקת מבנה הצמח,[8] פיזור זרעים[9] ושינוי צבעים בצמחים.

פרופסור ויצטום חקר את נושא הצמחים בגמרא, בהיבט של שמות,[10] שימושים והיבט חקלאי. כמו כן, תרם גם בתחום הטקסונומיה בכתיבת הספר "צמחי המקרא".[11]

לקריאה נוספת

  • עמ' 10–12, Allan Witztum: David. W. Bierhorst (1924-1997), American Fern Journal 87(4)
  • זהר עומר (2012) - "צמחי המקרא", הוצאת ראובן מס, ירושלים

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ד"ר גיל סתיו, מה רע להיות שונה, באתר bizmakebiz.co.il, ‏8/6/2010
  2. ^ Aaron Rottenberg, In Memoriam Allan Witztum (1939‒2021): A Great Teacher, Israel Journal of Plant Sciences, 2021
  3. ^ K. Schulgasser, A. Witztum, On the Strengh of Herbaceous Vascular Plant Stem, Annals of Botany 80(1), 1997
  4. ^ Allan Witztum, Randy Wayne, Button botany:plasmodesmata in vegetable ivory, Protoplasma 249(3), עמ' 721-724
  5. ^ יצחק גוטרמן, אלן ויצטום, מיכאל אבן ארי, שעוני גשם בצמח הריסן, מדע י"ג, עמ' 276-281
  6. ^ A. Witztum, Z. Shapira, -, Israel Journal of Botany 25, 1976, עמ' 109-114
  7. ^ Allan Witztum and O. Keren, Factors Affecting Abscission In Spirodella Oligorhiza, New Phytologist 80(1), 2006, עמ' 107-110
  8. ^ Allan Witztum, Randy Wayne, Fiber cables in leaf blades of Typha domingensis and their absence in Typha elephantina, Israel Journal of Plant Sciences 63(2), 2016
  9. ^ Allan Witztum, K. Schulgasser, The Mechanics of Seed Expulsion of Acanthaceae, Journal of Theoretical Botany 176(4), עמ' 531-542
  10. ^ אלן ויצטום, מאיר גרובר, קורנית, קורניתא וקורניה, לשוננו 56, 1991
  11. ^ זהר עומר, פתח דבר, צמחי המקרא, ראובן מס, 2012, עמ' 15
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אלן ויצטום33956256Q110937162