אלן גרייסון

אלן גרייסון
Alan Mark Grayson

לידה	13 במרץ 1958 (גיל: 66) הברונקס, ניו יורק, ארצות הברית
מדינה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
בת זוג	לוליטה גרייסון
grayson.house.gov
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-9 של פלורידה 3 בינואר 2013 – מכהן (11 שנים)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-8 של פלורידה 3 בינואר 2009 – 3 בינואר 2011 (שנתיים)

אלן מארק גרייסון (באנגלית: Alan Mark Grayson; נולד ב-13 במרץ 1958, בברונקס, ניו יורק) הוא פוליטיקאי יהודי אמריקאי מהמפלגה הדמוקרטית. מכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-9 של פלורידה.

ביוגרפיה

גרייסון נולד למשפחה יהודית בברונקס בניו יורק. הוא סיים שם תיכון למדעים ורכש תואר ראשון בהצטיינות מבית הספר למשפטים של הארוורד ותואר שני בממשל מבית הספר לממשל ע"ש ג'ון פ. קנדי באותה אוניברסיטה.

לאחר לימודיו, גרייסון הלך לעבוד כעוזר לשופט בבית המשפט לעירעורים במחוז וושינגטון די.סי., כשהוא עובד אצל כמה שופטים שהיו מאוחר יותר לשופטי בית המשפט העליון, כגון, השופטת היהודייה הראשונה בבית המשפט העליון, רות ביידר גינסבורג, כמו גם אנטונין סקאליה, והתובע הכללי לשעבר, רוברט ברוק. גרייסון סייע להקמת הארגון ללא מטרת רווח "הברית למחקר ההזדקנות" למחקר של מחלות כרוניות בהזדקנות, חינוך בריאות הצרכן ומדיניות בריאות ציבורית. הוא מכהן כיום גם כמזכיר מועצת המנהלים של גוף זה.

מאוחר יותר, גרייסון חזר לעסוק במשפטים, כשהוא עוסק בחוזים ממשלתיים, ובאומרו כי הוא רואה "את הרע שיוצא מהטוב, תחת ממשלו של הנשיא בוש", הוא יצא בתקיפות כנגד מרמה בחוזים פרטיים עבור עיראק, בחברות נשק פרטיות מול ממשל בוש, אותם כינה "הפשע של המאה". הוא הגיש תביעות כנגד חברות עם חוזים מול הממשל, כגון, החברה של סגן הנשיא דיק צ'ייני האליברטון וחברת הבת לשעבר שלהם "קיי.בי.אר".

גרייסון נשוי ללוליטה גרייסון ולזוג חמישה ילדים.

המרוץ לקונגרס

ב-2006, גרייסון עשה את הניסיון הראשון שלו להיבחר לקונגרס, כשהוא מודיע על מועמדותו עבור המחוז ה-8 של פלורידה. הוא הפסיד את הפריימריס הדמוקרטים כנגד צ'ארלי סטיוארט, איש עסקים מקומי ומכובד מהשמאל-מרכז של המפלגה הדמוקרטית, בהפרש של 48%-36%. סטיוארט המשיך לרוץ בבחירות הכלליות והפסיד את המרוץ לחבר הקונגרס המכהן ריק קלר, בהפרש של 53%-46%.

בסוף 2007, גיירסון הכריז כי הוא ישוב להתמודד כמועמד לקונגרס עבור המושב של המחוז ה-8 של פלורידה. הוא שוב עמד בפני המתחרה שלו בפריימריס מהסיבוב הקודם, צ'ארלי סטיוארט. במהלך הפריימריס, הקמפיין שלו שכר את שרותיו של ביל הילסמן, מנהל פרסום שלקוחותיו הקודמים כוללים, בין השאר את פול וולסטון ונד לאמונט, הקמפיין למשרת המושל של המועמד העצמאי, ג'סי ונטורה וקינקי פרידמן, כמו גם את הקמפיין הנשיאותי של ראלף ניידר. מודעת הבחירות הראשונה של הילסמן עבור גרייסון עם הכותרת "תיק סגור", התמקדה במאבקו של גרייסון כנגד מרמה של עסקני חוזים צבאיים, כשהיא עושה דרמטיזציה של כמות הכסף המעורב במזוודה המכילה 1 מיליון דולר במזומן וחניון מטוסים, שלכאורה, היה יכול להכיל את הכסף הנ"ל שנגנב בידי עסקן החוזים הצבאיים. המודעה התפשטה כבאש בשדה קוצים ברחבי האינטרנט ברחבי בלוגים שמאלנים למיניהם, כולל בבלוג של "פייר-דוג-לייק" ובאתר החדשות הליברלי "האפיטינגטון פוסט", והעורכה כמודעה אפקטיבית מאוד. מודעת בחירת שנייה בכותרת "ריק", גם כן התייחסה למרמה של עסקני החוזים הצבאיים, הפעם המודעה הציגה פריטי רכישה מזויפים, כגון, מטף לכיבויי אש ריק, מצנחים פגומים, אשר נמכרו לממשל. מודעה זו גם כן נחשבה לאפקטיבית מאוד. מודעות בחירות אחרות שהופקו בידי הילסמן, כללו את "רשימת המס", מודעה אשר בה הוצג מונטאז' של שחקנים ששמם מוסר באופן סרקסטי מרשימה של מוצרים שמחירם יעלה במקרה וחוק "מס הוגן" של קלר יעבור, ומודעה בשם, "חלק חשוב", אשר בה גרייסון תוקף את קלר על שהצביע כנגד הקצאה לאיברים תותביים ליוצאי צבא. מודעה נוספת בשם, "שוד משלם המיסים", אשר חיברה בין תהליך רפיסה ברגולציות על המערכת הפיננסית לבין תוכנית ההצלה לבנקים, ותוארה במודעה כשוד מזוין.

ב-26 באוגוסט 2008, במהלך הפריימריס הדמוקרטים, גרייסון ניצח ניצחון מפתיע בפרש גדול של הקולות, עם 48.5%. סטיוארט קיבל 27.5% מהקולות, ושלושה מועמדים אחרים קיבלו כל אחד 24% מהקולות. במהלך הקמפיין בבחירות הכלליות, גרייסון החזיק ביתרון יציב על פני קלר הרפובליקני, שבקושי ניצל מהפסד בפריימריס הרפובליקנים כנגד עורך הדין טוד לונג, וזאת לאחר ששבר את ההסכם הוולנטרי למגבלה עצמית בגובה הסכומים שהקמפיינים ישתמשו בהם. זה האחרון, ביחד עם העובדה כי היתרון הקל שהיה תמיד לרפובליקנים ברישום להשתתפות מצביעים במחוז, נמחק, סייעה לסחף לניצחון של גרייסון. ביום הבחירות, גרייסון סחף 172,802 קולות, שהם 52% מצביעים, לעומת 159,426 קולות שלקח קלר, כ-48% מקולות המצביעים. אף על פי שקלר זכה בשלושה מחוזות קטנים מתוך ארבעה מחוזות, גרייסון זכה בהפרש של 55%-45% במחוז אורנג', המחוז עם מספר האוכלוסייה הגדול ביותר.

גרייסון הוא הדמוקרט השני לייצג מחוז זה מאז היווסדו במפקד האוכלוסין של שנת 1970 (במקור הוא היה המחוז ה-5 בין 1973–1993 והפך למחוז ה-8 משנת 1993 ואילך). חבר הקונגרס הידוע ביותר של המחוז, ביל מקולום, החזיק במושב המחוז בין השנים 1983–2001, לפני שפרש במטרה לרוץ לסנאט האמריקאי, אך כשל. הוא מכהן כעת כתובע הכללי של פלורידה. הדמוקרט השני היחידי מהמחוז, ביל גאנטר, ויתר על התפקיד רק לאחר כהונה אחת בודדה, במטרה לרוץ בפריימריס למושב בסנאט האמריקאי, אך גם הוא כשל.

גרייסון וסוזאן קוסמאס, שגם כן נבחרה ב-2008, הם הדמוקרטים הלבנים הראשונים לייצג חלק נכבד מהעיר אורלנדו שבפלורידה מאז 1989.

קריירה בקונגרס

ב-13 בינואר 2009, במהלך השימוע הראשון שלו כחבר בוועדה לשירותים פיננסיים, גרייסון תשאל את סגן היושב ראש של הבנק הפדרלי, דולנאלד כהן בנוגע להסדר של 1.2 טריליון דולר של משלם המיסים, הסדר שהממשל הפדרלי הילווה כחלק מתוכנית 2008 להצלת הבנקים. בעוד הוא שואל את כהן כמה כסף ניתן למוסדות פיננסיים ספציפיים, כגון "קרדיט סוויס" ו"סיטי בנק", ואלו ערבונות הלוואות ניתנו בתמורה, כהן סירב להשיב על מידע ספציפי בנוגע לחברות שקיבלו הלוואות מימון, והעיר כי זה אינו מידע שצריך להיות זמין לציבור הרחב, מפני שחברות עלולות לסרב לקבל את כספי מימון ההצלה הממשלתיים אילו הדבר יהפוך למשהו שידוע לכל, שהם אכן מלווים כספים כאלו. גרייסון השיב לו כי "האם זה באמת קרה אי פעם? האם אנשים אי פעם אמרו אנחנו לא ניקח את ה-150 מיליארד דולר שלכם מפני שאנשים יוכלו לעלות על כך?", והמשיך להטיל ספק בסמכות של הבנק הפדרלי לקבל החלטה שכזו ללא התייעצות עם הקונגרס. חילופי הדברים בין השניים הועלה לאתר YouTube, וצפו בהם למעלה מ-50,000 איש במהלך השבוע הראשון שהקטע הועלה לאתר. לאחר שחילופי הדברים משך תשומת לב ציבורית מכמה רשתות תקשורת ארציות, גרייסון התראיין לבלוגר של האתר השמאלני, Salon.com, גלן גרינוולד, ראיון שבו אף העמיק את הביקורת שלו הן על תוכנית ההצלה לבנקים והן על מזכיר הבנק הפדרלי, באותו עניין.

בתחילת 2009, גרייסון הגיב להערות שנויות במחלוקת של מגיש הרדיו השמרני, ראש לימבו, הערות שבהם לימבו הצהיר כי הוא מעוניין שהנשיא ברק אובמה "ייכשל", באומרו כי "ראש לימבו הוא לוזר צבוע, שמשתוקק לתשומת לב. הטרוף של הימניות שלו נשמעת כמו מיכאל גורבצ'וב, כשהוא מהלל את המעלות של הקומוניזם. לימבו היה למעשה יותר צלול כשהוא היה מכור לסמים. אם אמריקה אי פעם הייתה מבצעת 1% ממה שהוא [לימבו] רוצה לעשות, הרי שכולנו היינו נזקקים לכדורים נגד כאבים".

בספטמבר 2009 עורר גרייסון סערה כשאמר בנאום בקונגרס במהלך הדיונים על הרפורמה בשירותי הבריאות שהתוכנית הרפובליקנית למערכת הבריאות היא: "אל תחלו, ואם אתם חולים - מותו מהר!"

בבחירות לקונגרס ב-2010 הפסיד את מושבו למועמד הרפובליקני דניאל ובסטר, כשקיבל 38% מהקולות לעומת 58% לוובסטר. בבחירות ב-2012 ניצח בבחירות למחוז הבחירה ה-9 והחל בכהונה נוספת בינואר 2013.

לאחר שמרקו רוביו הודיע על מועמדותו לנשיאות ארצות הברית, וכי לא יתמודד על כהונה נוספת בסנאט גם אם יפסיד במירוץ לנשיאות, הודיע גרייסון על כוונתו לרשת את רוביו בסנאט.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלן גרייסון בוויקישיתוף

• האתר של אלן גרייסון, במערכת אתרי בית הנבחרים של ארצות הברית.
• אלן גרייסון באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25810269אלן גרייסון