אלכסנדר אבירם
 | |
| לידה |
1935 (גיל: 89 בערך) תל אביב |
|---|---|
| לימודי רפואה | אוניברסיטה העברית בירושלים |
| התמחות | פנימית, נפרולוגיה ולחץ דם, מנהל רפואי |
| תואר | פרופסור חבר קליני |
| תפקידים |
מנהל מחלקה במרכז רפואי תל אביב מנהל בית החולים הדסה (תל אביב) מנהל המרכז הישראלי לדיאליזה והשתלות יועץ מיוחד למנכ"ל משרד הבריאות מ"מ מנכ"ל המרכז הרפואי תל אביב המשנה למנכ"ל הסתדרות מדיצינית הדסה חבר מועצת הבריאות חבר וועדת סל הבריאות יו"ר הוועדה לסימון תזונתי יו"ר המועצה העליונה למזון מנכ"ל קופת חולים מכבי המנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות |
פרופ' אלכסנדר (אליק) אבירם (נולד בשנת 1935) הוא רופא ישראלי, מומחה ברפואה פנימית, נפרולוגיה ומינהל רפואי. שימש בעבר כמנהל בית החולים הדסה (תל אביב), בית חולים אסותא, וכמנהל הרפואי של מכבי שירותי בריאות.
ביוגרפיה
אבירם נולד בתל אביב ב-1935. בוגר בתי הספר הכרמל ותיכון עירוני א'. למד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 1954-1961. עם סיום ההתמחות ניהל את צוות השדה של המחקר הקליני הראשון על מחלות לב בקרב הבדואים בנגב ואחר כך התקבל להתמחות במחלקה פנימית א' בבית חולים הדסה בירושלים. עוד בהיותו סטודנט התעניין במחקר על תפקודי הכליה ואף צורף לצוות שהפעיל את הכליה המלאכותית הראשונה בארץ. לפיכך אך טבעי היה שהמשיך בהתמחות נוספת בנפרולוגיה והשתתף בהקמתה ופיתוחה של יחידת הדיאליזה של הדסה. ב-1968 זכה במלגה מטעם מכוני הבריאות הלאומיים של ארצות הברית (NIH) והיה עמית מחקר במכון הקרדיו-ווסקולארי של אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. עם שובו ארצה חזר והצטרף לסגל החטיבה הפנימית והמעבדה למחקר קליני של הדסה בירושלים. בזכות מחקריו בשטח חילוף החומרים של הנתרן ביתר לחץ דם ובנושאים קרובים, ובזכות פעילותו הרבה בהוראה, הוענקו לו ב-1971 תואר מרצה בכיר ברפואה פנימית מטעם הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ומעמד קבוע כרופא בכיר בבית החולים הדסה עין-כרם.
ב-1972 הוזמן על ידי מנהל המרכז הרפואי תל אביב, פרופ' אריה הראל, להקים ולנהל את המחלקה הנפרולוגית של המרכז אשר שכנה אז בבית חולים הדסה (לימים רוקח) שברחוב בלפור. המחלקה שירתה גם את בית חולים איכילוב ובית היולדות הקריה וקיימה מרפאות חוץ לנפרולוגיה ויתר לחץ דם. יחידת הדיאליזה שלה הפכה מהר מאד לגדולה בארץ מבחינת מספר מטופליה.
ב-1977 קיבל אבירם על עצמו גם את ניהול בית-החולים. הוא הרצה על מחלות כליה ויתר לחץ דם. ב-1980 התמנה כחבר הוראה בדרגת פרופסור-חבר בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. ב-1983 סיים את הקורס הראשון במינהל מערכות בריאות באוניברסיטת חיפה, והיה ממייסדי מקצוע הניהול הרפואי כמקצוע התמחות קליני מוכר.
ב-1985 העביר אבירם את המחלקה לידי תלמידיו והחל להתרכז בתפקידי ניהול בלבד. בין השאר היה מנהל המרכז הישראלי לדיאליזה והשתלות ויועץ מיוחד למנכ"ל משרד הבריאות, מ"מ מנכ"ל המרכז הרפואי תל אביב, המשנה למנכ"ל הסתדרות מדיצינית הדסה, חבר מועצת הבריאות, חבר וועדת סל הבריאות, יו"ר הוועדה לסימון תזונתי ויו"ר המועצה העליונה למזון.
ב-1987 התבקש אבירם על ידי קונצרן כלל לנהל את בית החולים אסותא שנרכש אז על ידו. בתקופתו עברה אסותא שינויים מרחיקי לכת והתפתחה להיות בית-חולים כללי שמורשה לעסוק בכל שטחי הרפואה והכירורגיה. ב-1994 נרכשה אסותא על ידי קופת חולים מכבי וב-1996 מונה אבירם להיות המנהל הרפואי של הקופה לצידו של המנכ"ל שבתי שביט.
ב-2002 פרש ממכבי ושימש עד 2018 כמנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות.
אבירם נשוי לחינה (אלוני), סוציולוגית ומוסמכת בבריאות הציבור, ואב לשלושה.
