אָלֶכְּסַנְדְּרוֹס קוּמוֹנְדוּרוֹס (ביוונית: Αλέξανδρος Κουμουνδούρος; 4 בפברואר 1817 – 26 בפברואר 1883) היה פוליטיקאי רב השפעה בממלכת יוון במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19. קומונדורוס כיהן כראש ממשלת יוון במהלך 10 קדנציות לא רציפות ב-1865 (פעמיים), 1866 עד 1868, 1870 עד 1871, 1875 עד 1876, 1876 עד 1877, פעם נוספת ב-1877, 1877 עד 1878, 1878 עד 1880 ו-1880 עד 1882.
הקריירה הארוכה שלו הקיפה היבטים רבים של החיים הפוליטיים: מעורבות בהעברת חקיקות, הסדרים פרלמנטריים, קידום משטר דמוקרטי, ארגון הצבא, חלוקת קרקעות הנמצאות באחראיות לאומית לחקלאים חסרי אדמות, אישור תשתיות בנייה גדולות ועוד. במהלך 50 שנות מעורבותו הפוליטית הוא ניסה לשמור על ממלכת יוון נייטרלית, ולהימנע מעימות הן עם שלוש המעצמות הגדולות (רוסיה, צרפת ובריטניה) והן עם המעצמות הקטנות של אותה תקופה. בתקופה זו מילא מינויים שונים לתפקידי שרים 18 פעמים וכיהן פעמיים כנשיא הפרלמנט ההלני. פעילותו הדיפלומטית קידמה את התמיכה הבינלאומית של המעצמות ביוון.
ביוגרפיה
קומונדורוס נולד בעמק זארנאטה שבחצי האי מאני, פלופונסוס, חלק מהאימפריה העות'מאנית באותה העת. הוא היה בנו של ביי מקומי ובמהלך שנות צעירותו התקיימה מלחמת העצמאות היוונית. לאחר מלחמת העצמאות, עבר לנאפפליו שם למד בבית הספר, ולאחר מכן עבר לאתונה ללמוד משפטים. אף על כך שהאמין כי אין זה הזמן עבור העם היווני לממש את רעיון יוון הגדולה, קומונדורוס השתתף בניסיון המהפכה הפרו-יוונית בכרתים ב-1841, אשר כשלה והסתיימה בהסדר מחודש של סמכויות השלטון העות'מאניות על האי. לאחר תום המהפכה ושיבתו ליוון הוא התחתן עם יקטריני מאוורומיצ'אלי ונולדו לזוג בן, קונסטנטינוס, ובת, מריה. יקטריני נפטרה צעירה וקומונדורוס התחתן עם אפתימיה פרוטי. לזוג נולד בן אחד, ספירידונאס, בשנת 1858.
בינתיים מונה לתובע הציבורי בבית הדין של קלמטה, אך עד מהרה התפטר מתפקיד זה כדי להפוך לפוליטיקאי. לראשונה הגיע קומונדורוס לידיעת התודעה הציבורית בשנת 1853 כאשר נבחר לסגן המחוז של מֶסֶנִיאָה (המחוז שכלל את קלמטה, בדרום-מערב פלופונסוס). שנתיים לאחר מכן הוא הפך לנשיא הפרלמנט ההלני, ובשנה שלאחר מכן מונה לשר האוצר בממשלתו של דמיטריוס וולגאריס (אנ'). הוא שמר על אותה המשרה במשרד האוצר בממשלות החדשות של 1857 ו-1859. לאחר הדחתו של אותון, מלך יוון בשנת 1862 הוא מונה לשר המשפטים של הממשלה הזמנית. הבחירות הראשונות לממשלה נבחרת לאחר נפילתו של אותון התקיימו בשנת 1863 וקומונדורוס נשאר כשר המשפטים, אולם אי יציבות הובילה לבחירות חדשות בשנה שלאחר מכן.
בממשלה היציבה שהוקמה בשנת 1864 בהנהגתו של קונסטנטינוס קנריס הועבר קומונדורוס למשרד הדתות והחינוך ומאוחר יותר למשרד הפנים. ב-25 במרץ 1865 הוא היה לראש ממשלת יוון בפעם הראשונה ולאחר מכן נבחר לקדנציה נוספת עם ניצחונו בבחירות של 1866 מטעם המפלגה הלאומית. על אף בחירתו לא נשאר ראש ממשלה לזמן רב. ארבע שנים לאחר מכן, הוא שמר על תפקיד שר הצבא ושר הפנים, בנוסף לבחירתו המחודשת לראש ממשלה. באוגוסט 1875, הוא הפך מונה למשרת נשיא הפרלמנט ההלני פעם נוספת ובבחירות של אותה שנה הוא מונה לראש ממשלת יוון פעם נוספת. המשברים הפוליטיים הובילו לשלושה סבבי בחירות בשנת 1876 ואלכסנדרוס זכה בשתיים מהן. הוא גם ניצח בהמשך במהלך הבחירות של 1878.
31 במרץ 1881 הגיע קומונדורוס להישג המרכזי והחשוב ביותר בקריירה המדינית שלו, כאשר - במהלך כהונתו האחרונה (העשירית) כראש ממשלה - לאחר משא ומתן דיפלומטי עם האימפריה העות'מאנית (ועידת קונסטנטינופול), הוא הצליח להביא לסיפוח אזורי תסליה וארטה (דרום חבל אפירוס) מצפון לשטחה המקורי של ממלכת יוון. לאחר מכן, הוא קרא לבחירות חדשות על מנת שנציגי האזורים שסופחו זמן קצר קודם לכן יוכלו להיכנס לפרלמנט. למרות הישגו, מועמד מפלגת האופוזיציה נבחר לנשיא הפרלמנט וקומונדורוס הפסיד בהצעת אי-אמון. כתוצאה מכך, התפטר קומונדורוס ב-3 במרץ 1882 מראשות הממשלה. הוא נפטר מספר חודשים לאחר מכן, ב-26 בפברואר 1883, בביתו בכיכר קומונדורוס על שמו (באתונה) ונקבר על חשבון כספי המדינה בבית הקברות הראשון של אתונה.
קישורים חיצוניים
32015180אלכסנדרוס קומונדורוס
ממלכת יוון
