אלי שוקרון
אלי שׁוּקְרוֹן הוא ארכאולוג ישראלי המתמחה בארכאולוגיה של ירושלים, ומנהל פרויקטים מטעם רשות העתיקות. הוא גילה מספר ממצאים חשובים מהתקופה של בית המקדש השני בירושלים.
ביוגרפיה
אלי שוקרון הוסמך על ידי המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית. בשנות ה-90 הוא החל את עבודתו בעיר דוד, וכיום הוא מנהל את החפירות במקום ונחשב לאחד המומחים בתחום.
עבודתו המדעית
משנת 1995 ועד שנת 2010 חפר שוקרון ביחד עם הארכאולוג רוני רייך, חפירה מתמשכת בעיר דוד. חשובה במיוחד החפירה סמוך למעיין הגיחון, שחשפה חלקים בנויים וחצובים חדשים של מערכת המים הכנענית, זו המכונה מערכת פיר וורן. כך יכלו רייך ושוקרון להציע הבנה מחודשת, שונה בתכלית למה שהיה מקובל במחקר ביחס לאתר שהוא הנחפר ביותר בישראל. מבין המסקנות החשובות שעלו בחפירה יש לציין את העובדה שנמצא שהמעיין היה מבוצר במגדל גדל-מידות כבר בתקופת הברונזה התיכונה II. כן הבחינו שפיר וורן למעשה איננו חלק ממערכת המים, שכן בתקופת הברונזה התיכונה הפיר לא נראה לעין ולא היה כלל נגיש. תחת זאת חשפו בצד המעיין חציבה גדולה (המכונה הברכה החצובה), שבה נשאבו מי המעיין על ידי תושבי העיר.[1]
בשנת 2004 שוקרון חשף יחד עם רייך את בריכת השילוח שמתקופת בית שני. התגלית פורסמה רשמית ב-9 באוגוסט 2005.[2] הבריכה שימשה עבור יהודי העיר לצורכי ריפוי ולטקסים. בברית החדשה מצוינת הבריכה כמקום בו התרפא אותו האיש.[3]
בשנת 2007 חשפו רייך ושוקרון את תעלת המים של ירושלים העתיקה (אנ') שניקזה את הביוב אל מחוץ לעיר. הפריטים שהתגלו במנהרה מאששים את סיפורו של יוסף בן מתתיהו על שימושם של יהודי במערכות הביוב לשם הימלטותם מהעיר הבוערת בשלביו המאוחרים של המצור על ירושלים.[4][5] בין הממצאים היה מטבע נדיר של מחצית השקל, אותו נהגו לשקול לקופת בית המקדש. נכון להיום, רק שבעה מטבעות מסוג זה נמצאו בחפירות.[6] חפץ נוסף שנמצא על ידו במקום הוא פעמון מזהב ששימש כתכשיט לבגד.[7] ככל הנראה מדובר בפעמון שתלה על מעילו של הכוהן הגדול.[8][9] ממצא נוסף שהתגלה בחפירות הוא חרב מברזל באורך 60 ס"מ הנתונה בתוך נדן מעור. החרב כנראה הייתה שייכת ללגיונר רומי.[10] החפירות בתעלה טרם הסתיימו.
בספטמבר 2009 חשפו רייך ושוקרון את הגן הארכאולוגי ירושלים.[11] כיום חלקים ממנו פתוחים לציבור.
במאי 2012 דיווח שוקרון על איתור שבר של בולה שנמצאה במהלך סינון פסולת מאתר החפירות בעיר דוד, דרומית לחומות של העיר העתיקה של ירושלים, על הבולה הופיע שם העיר בית לחם. בולה זו היא למעשה המקור העתיק יותר לאזכור העיר מחוץ לתנ"ך.[12]
במאי 2014, טען שוקרון כי גילה את מצודת דוד המוזכרת בתנ"ך, במהלך חפירת עתיקות עיר דוד במזרח ירושלים. עמיתו, רייך, חולק על המסקנה.[13][14]
קישורים חיצוניים
- אלי שוקרון, דף מידע באתר "עיר דוד - ירושלים הקדומה"
הרצאתו של אלי שוקרון - כנס מחקרי עיר דוד 2012, סרטון באתר יוטיוב- מחקרים של אלי שוקרון, באתר "היסטוריה על המפה"
הערות שוליים
- ^ רוני רייך ואלי שוקרון, חפירות חדשות במדרון המזרחי של עיר דוד, באתר מקרא־נט.
- ^ "Archaeologists identify traces of miracle pool". Jerusalem. AP. 23 דצמ' 2004.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ CBS News, December 23, 2004
- ^ Associated press, cited in Boston Globe, September 11, 2007
- ^ Herald Sun, September 11, 2007
- ^ Jerusalem Post, March 21, 2008, cited at pqasb.pqarchiver.com
- ^ פעמון זהב, באתר "עיר דוד - ירושלים הקדומה".
- ^ עוזי ברוך, פעמון מימי בית שני בעיר דוד, באתר ערוץ 7, 21 ביולי 2011.
- ^ אלי שוקרון, מיוחד ליום כיפור: "כך נשמעו צלילי פעמון הזהב של הכהן הגדול", סרטון באתר יוטיוב.
- ^ אלי מנדלבאום, חורבן הבית: מסע תת-קרקעי עם המורדים היהודים, באתר ynet, 9 באוגוסט 2011.
- ^ Ha'aretz, January 24, 2007
- ^ The Times of Israel, 23rd May 2012
- ^ Archaeologists claim to have found Biblical Citadel of David, באתר Descrier , 6 במאי 2014.
- ^ Archaeologist claims to unearth King David’s citadel, באתר The Times of Israel.