אליס שוורץ-גרדוש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליס שוורץ-גרדוש
Alice Schwarz-Gardos
לידה 31 באוגוסט 1916
וינה, אוסטריה
פטירה 14 באוגוסט 2007 (בגיל 90)
תל אביב, ישראל
תקופת הפעילות מ-1949
עיסוק עיתונאית, סופרת ועורכת
בן זוג אלי גרדוש
פרסים והוקרה
  • צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, 1982
  • צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, 1995
  • צלב כבוד למדע ולאמנות, אוסטריה, 1993

אליס שוורץ-גרדושאנגלית: Alice Schwarz-Gardos;‏ 31 באוגוסט 191614 באוגוסט 2007) הייתה עיתונאית וסופרת ישראלית ילידת אוסטריה. נודעה בעבודתה כעורכת בעיתונים בשפה הגרמנית בישראל, והייתה העורכת הראשית של העיתון היומי "חדשות ישראל". היא תיעדה אירועים פוליטיים ותרבותיים והפגינה ציונות בעמדתה[1].

ביוגרפיה

שוורץ-גרדוש נולדה בווינה ב-1916, בתו של מנהל בווינה יוניון בנק שנאלץ לפרוש לאחר מפולת הבורסה של 1929. המשפחה עברה לברטיסלאבה, שם למדה בגימנסיה הריאלית הגרמנית והחלה בקורס לימודי רפואה. בהיותה בברטיסלבה תרמה את מאמריה הראשונים לעיתון "דר גרנצבוטה" (בגרמנית: Der Grenzbote), ובשנת 1935 זכתה בפרס נוער לכתיבה מטעם העיתון "נויה פרייה פרסה" (Neue Freie Presse)[1]. משפחתה ברחה מהנאצים בברטיסלבה ועלתה לארץ ישראל בשנת 1939 בתחילת מלחמת העולם השנייה. הוריה הקימו מסעדה קטנה בחיפה[2]. בשנת 1961 חזרו הוריה לווינה כי לא הצליחו להתאקלם בישראל[2].

בשנים הראשונות עבדה בכל עבודה שמצאה. היא עבדה כחדרנית, שוטפת כלים, מלצרית או מוכרת[3].

שני הנישואים הראשונים שלה הסתיימו בגירושין כשבעלה רצה לעזוב את ישראל[2]. היא נישאה ב-1964 בשלישית למלחין יליד סלובקיה אלי גרדוש, שהקים בית ספר למוזיקה בחדרה.

קריירה

ב-1942 קיבלה שוורץ משרה קבועה בצי המלכותי כמזכירה ולכן הצליחה ללמוד אנגלית טובה[2]. משנת 1949 עבדה כעורכת של "ידיעות היום", עיתון יומי בשפה הגרמנית שיצא לאור בארץ ישראל, וכקצינת עיתונות של הסוכנות היהודית. משנות ה-60 עבדה ככתבת חוץ בעיתונים "דר טאגסשפיגל" (Tagesspiegel), "די פרסה" (Die_Presse) ו"המבורגר אבנדבלט" (Hamburger_Abendblatt) וכתבה 11 ספרים בגרמנית[1]. ב-1975 מונתה לעורכת הראשית של העיתון היומי הישראלי בגרמנית "חדשות ישראל". מאז כתבה מאמרי מערכת ופרשנויות[3]. במהלך השנים כתבה כ-5,000 מאמרים[4].

שוורץ-גרדוש עבדה גם ככתבת בישראל בכמה עיתונים ומגזינים באירופה ובאמריקה הלטינית, למשל עבור ה"Tagesspiegel" ועבור "Argentinisches Tagblatt" שיצא לאור בבואנוס איירס[3].

בשנת 1994 תרמה את אוסף העיתונים הענק שלה ואת ארכיון העיתון "ידיעות חדשות" לספריית הגולה (Exilbibliothek) בבית הספרות בווינה[1].

בשלב מסוים היא ארגנה עצומה להקרנת סרט שווייצרי בשפה הגרמנית, ולאחריה בוטל האיסור על תוכניות בשפה הגרמנית בטלוויזיה הישראלית.

עם השנים הצטמצמה תפוצת העיתון בשל הזדקנותם ומותם של קוראיו, והעיתון נקנה על ידי בעלים אחרים. במקביל החלה בעיתון מודרניזציה והדפסה ממוחשבת. בגיל שבעים ושמונה למדה שוורץ-גרדוש לעבוד עם מחשבים[1].

כמעט עד סוף ימיה היא המשיכה לנסוע מדי יום למשרד הקטן ברחוב הנגב, שבו התפרסמו עיתונים נוספים מאותה הוצאה לאור[3].

היא נפטרה ב-14 באוגוסט 2007 בתל אביב.

מספריה[1]

  • מבוך של יצרים - כרך הנובלות הראשון שלה, חיפה, 1947.
  • מבצע גוליית - רומן ראשון - אירועי כיבוש חיפה מנקודת מבטם של כמה אינטלקטואלים ממרכז אירופה, תל אביב, 1954.
  • ספינה ללא עוגן - רומן המתאר את טביעתה של ספינה עם 789 פליטים יהודים שנאלצה לעזוב את נמל איסטנבול ב-1942. מזרח ברלין, 1960.
  • החשבון - בגרמנית, גראץ ווינה, 1962.
  • הפיתוי בנצרת - בגרמנית, וינה, 1963.
  • יעל ויואל - סיפור על שודדים, צברים ומרגלים. שטוטגרט, 1963.
  • הכרעה בבקעת הירדן. שטוטגרט, 1965.
  • מנהר הדנובה ועד חורשת ההדרים - החלטת חיים עבור ישראל, רולף איטליאנדר (עורך), שטוטגרט, 1967.
  • נשים בישראל - פרייבורג בברייסגאו, 1979.
  • גן עדן עם פגמים - כך חיים בישראל - ספר הומוריסטי על ישראל, פרייבורג בברייסגאו, 1982.
  • הבית נמצא במקום אחר - סופרים גרמנים בישראל - אחת האנתולוגיות הראשונות לשירה בשפה הגרמנית בישראל, פרייבורג אים ברייסגאו, 1983.
  • מוינה לתל אביב, חיים של עיתונאית - אוטוביוגרפיה, גרלינגן, הוצאת בלייכר-ורלג 1991.
  • גבעות האביב - סופרים דוברי גרמנית מישראל מספרים - פרייבורג בברייסגאו, 1984.
  • עדויות עכשוויות מישראל - על העיתונות בשפה הגרמנית בישראל ובעיקר על "חדשות ישראל", הוצאת הרטונג-גור בקונסטנץ, 2006

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38752976אליס שוורץ-גרדוש