אליס הרמן

אליס הרמן, שמה לפני הנישואין אליס צינר (בהונגרית: Hermann Alice; אבובצה, 29 במאי 1895 – בודפשט, 16 באוגוסט 1975) הייתה פסיכואנליטיקאית יהודייה-הונגרייה, מחנכת לגילאי הגן, מורה, אשתו של אימרה הרמן.

ביוגרפיה

אליס נולדה במשפחה יהודית. אביה היה בלה צינר (1861–?), חקלאי יליד שאיוסנטפטר, ואמה הייתה סטפניה זינגר (1867–1941). סבא וסבתא מצד אביה היו הסוחר יאקאב צינר וסאלי קוהְן (כהן). סבא וסבתא מצד אמה היו שמואל זינגר, עצמאי והרמינה טוּרנובסקי (1840–1901). כסטודנטית באוניברסיטת בודפשט, למדה פסיכולוגיה, פילוסופיה ואסתטיקה בשנת 1915. אחר כך בשנת 1919 קיבלה התמחות במעבדה הניסויית של גזה רווס, וכתבה את עבודת הדוקטורט שלה בהנחייתו (1921). הנושא שלה היה "חוויית הבנת המלים" שנבחנה בשיטת ההתבוננות הפנימית של אסכולת וירצבורג. חלקים מסוימים מעבודת המחקר שלה פורסמו בהונגרית בשנת 1922 ולאחר מכן בגרמנית בשנת 1923.

היא ובעלה, אימרה הרמן, פתחו בניסוי משותף שבו חקרו את המאפיינים הפורמליים של הבחירה. הם נישאו בשנת 1922 בבודפשט. באמצע שנות ה-20 של המאה ה-20 עבדה אליס כמנהלת מעבדה לייעוץ קריירה שהוקמה עבור חניכים בתעשייה. בשנת 1929 קיבלה תעודת הוראה. היא עבדה כפסיכואנליטיקאית משנות ה-30 ועד 1945. לאחר מכן, תחום עבודתה העיקרי הפך לחינוך לגילאי הגן: היא העבירה הרצאות פסיכולוגיות בנושא חינוך משפחתי וגני ילדים, והייתה המפקחת על גני הילדים שהשתייכו ל"אגודה הדמוקרטית של הנשים ההונגריות".

בין השנים 1949–1952 אליס הרמן כיהנה תחילה עבור מועצת העיר בודפשט כמפקחת על ענייני גני הילדים ולאחר מכן כמרצה ראשית. משנת 1952 ועד שנת 1956 עבדה כמורה בבית הספר להכשרת גננות עמליה בזרדי. במקביל, קיבלה את ההסמכה כמורה לפדגוגיה. מאז 1957 שימשה כמרצה הראשית במחלקת להכשרת גננות במשרד התרבות, במטרה לפתח השכלה גבוהה לגננות. במהלך שנות כהונתה כתבה וערכה מספר ספרי לימוד לגני ילדים. בנוסף לאלה, מאמריה הופיעו גם במספרים גדולים במגזינים שונים. בשנים שלאחר פרישתה לגמלאות (משנת 1962) עבדה במכון הלאומי לפדגוגיה בהונגריה (OPI) והייתה מעורבת בהכנה ובפיתוח תוכנית הגנים החדשה משנת 1971. ביום הולדתו השמונים זכתה בפרס אפאצאי.

חשיבותה

"הרמן אליס הייתה פסיכואנליטיקאית ומורה מצוינת. היא מילאה תפקיד חשוב ביצירת תוכנית גני הילדים ההונגרית. היסודות שיצרה אפשרו לפדגוגיית גני הילדים ההונגרית להשיג רמה גבוהה ולצבור מוניטין בינלאומי. לאחר מלחמת העולם השנייה, היא מילאה תפקיד מרכזי בהקמת מערכת גני הילדים ההונגרית הבינלאומית ובפיתוח תוכנית החינוך לגנים. היא עבדה גם כפסיכואנליטיקאית והעבירה מספר הרצאות בפסיכולוגיה חינוכית בנושאי משפחה וגני ילדים. הוא ניסתה ליישב את הידע שלה על אופי הילדים והתפתחותם עם הלחץ האידאולוגי. שלא כמו רבים מבני דורה, היא לא שכחה את מה שידעה על ילדים. היא מתחה ביקורת על המשמעת הקפדנית והדגישה את חשיבות הטיפול האישי ואת הקשר הרגשי בין הילדים לבין הגננות. העיקרון שלה היה להבטיח את חופש הילדים, לארגן פעילויות וחוגים בלתי פורמליים ולהדגיש את תפקיד תאוריית הדחף (מוטיבציה) ברכישת ידע."

עבודותיה העיקריות

• על חיי ועל עבודתי... – סקירה פדגוגית (1964)
• מחקרים ניסיוניים על בעיות הבנה – בודפשט (1922)
• Zur Entwicklungspsychologie des Umgehens mit Gegenständen - Zeitschrift für angewandte Psychologie, XX.
• Der Hebelprinzipversuch als Intelligenzprobe – Zeitschrift für angewandte Psychologie, XXVI.,
• פסיכולוגיה של פרסום – בודפשט (1927)
• תוצאות מערכת ההוראה החדשה (בחינות פסיכולוגיות השוואתיות) – בודפשט (1933)
• חינוך כלבן אדם - בודפשט (1947)
• המוזרויות של חינוך גן ילדים – סקירה פדגוגית (1956)
• חייו הרוחניים של ילד באוטוביוגרפיה של סופרים, אמנים וחוקרים הונגרים – בודפשט (1959), עם אימרה הרמן
• תרגילים פסיכולוגיים לילדים למוסדות גן – בודפשט (1959)
• מודעות לילדים בגיל הרך בעולם – בודפשט (1963)
• כמה בעיות ביסוס מוסר העבודה – בודפשט (1964)
• פיגור בהבנה – התפתחות אינטלקטואלית בבתים לגיל הרך – בודפשט (1967)
• לדידקטיות של חינוך לגיל הרך: מוטיבציה – סקירה פדגוגית (1970)
• טיפול בילדים מוקדמים בהונגריה – סדרת מונוגרפיה בינלאומית בנושא טיפול בילדים מוקדמים, (1972)
• דפי עבודה סביבתיים – מדריך לשימוש בגליונות עבודה סביבתיים לגננות – בודפשט (1976)
• העתיד מתבגר אצל הילד. כתבים נבחרים – בודפשט (1979)

פרסים

• פרס אפאצאי (מאי 1975)

לקריאה נוספת

• אליס הרמן, בלקסיקון הביוגרפי ההונגרי

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30736293אליס הרמן