אלימלך נייפלד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אלימלך נייפלד (1897 - 1956) ממייסדי צעירי המזרחי והפועל המזרחי, חבר הנשיאות של הוועד הפועל הציוני.

נייפלד נולד בנובידבור מזובייצקי לרב העיר ראובן יהודה נייפלד, שהיה ממיסדי אגודת הרבנים בפולין[1][2]. הוא למד תורה אצל אביו ואחר כך בישיבה של האדמו"ר מראדזימין. הוא השלים לימודים כלליים ולמד באלטונה ובברלין. הוא הקים תנועה להפצת חינוך דתי ציוני בשם תבונה[3]. בסוף 1919 הצטרף לתנועת צעירי מזרחי שהפכה אז לתנועה ארצית בפולין[4]. הוא נבחר להנהלת התנועה[5] ונשלח מטעמה להנהלת הקרן הקיימת ולקונגרס הציוני ה-13. בתחילת 1924 החליף את קלמן אליעזר פרנקל, שעלה לארץ ישראל, כמנהל המשרד של צעירי מזרחי[6]. במקביל הוא היה יד ימינו של הרב יצחק ניסנבוים ושימש לצדו כדרשן במרכז סיני בוורשה. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל ומונה למנהלת מחלקת הדת של המרכז העולמי של המזרחי[7]. בתוך תנועת הפועל המזרחי הוא היה מראשי הסיעה המרכזית, "תורה ועבודה", בראשות משה שפירא[8].

הוא נפטר אחרי מחלה קשה בשנת 1956 ונקבר בבית הקברות סנהדריה.

על שמו ניטעה חורשה בפרוזדור ירושלים[9].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0