אליהו פאינסון
אליהו פאיֶנסון (נכתב גם פינסון, פיינסון, פאיינסון; ברוסית: Илья Паенсон) ? – נפטר ב-21 באפריל 1935[1], פריז) היה איש עסקים יהודי, ממייסדי מפעל שמן והוצאת הספרים דביר.
תולדות חייו
תחילת עיסוקו של פאינסון היה במפעלו של זליג פרסיץ, חותנה של שושנה פרסיץ, שם הכיר לראשונה את משה וילבושביץ שעבד במפעל, בסנקט פטרבורג, כמנהל טכני מ-1899 עד 1911. עד מהרה התקדם פאינסון והתמנה כמנהלו של בית חרושת גדול למיצוק שמנים "סלולין".
בימי מלחמת העולם הראשונה איחד את רוב בתי החרושת לשמנים ברוסיה והתעשר מאוד[2]. בפרוץ המהפכה ברוסיה החליט להקים מפעל לשמנים באלכסנדריה[3] אך קיבל את הצעתו של נחום וילבוש להקים מפעל דומה (קטן בממדיו) בארץ ישראל[4].
משה וילבושביץ, שישב אותה עת בשווייץ ורכושו ברוסיה הולאם, הסכים לנהל יחד עם פאינסון את המפעל החדש. ב-1919 הוקם מפעל שמן בלונדון. באפריל 1920 הוחרם רוב רכושם של בעלי המפעל אך פאינסון הצליח לחלץ חלק מכספו לחו"ל וכך להציל את החברה הצעירה. הוא נפגש בברלין עם מר ברקי, יהודי ספרדי מאלכסנדריה ויחד הקימו חברה לתעשיית שמנים בשם "אגולין" והמכונות שיועדו ל"שמן" נשלחו לארץ ישראל. מפעל שמן תוכנן להקימו בקיסריה, אך לבסוף הוקם בחיפה ב-1922 ובנו יצחק ניהל אותו תקופה קצרה[5]. השינוי במיקום המפעל נבע מכמה סיבות: חוסר בנמל באזור קיסריה שבו רצה וילבוש להקים את המפעל והתנגדות השלטונות הבריטיים למיקומו של המפעל.
על פי עדותו של משה וילבושביץ פאינסון לא היה ציוני עד ועידת לונדון ב-1920 שבה השתתף. הוא תרם חלק ממניותיו ב"שמן" לקרן היסוד שהוקמה בוועידה. הוא חי בניז'ני נובגורוד, במוסקבה בברלין ובפריז.
ח.נ. ביאליק חיפש מימון להוצאת הספרים דביר שהייתה ממשיכת דרכה של הוצאת מוריה. הוא חבר לשמריהו לוין ופאינסון והללו הקימו חברה בע"מ.
ב-1922 עזר לביאליק להקים את הוצאת רמון שהוציאה ספרים ואוספי אמנות[6] והיה אחד משלושת חברי ההנהלה (יחד עם מארק וישניצר ואלכסנדר קוגן)[7].
פאינסון ניהל עסקים גדולים בהיקף עולמי והסתבך, ובזמן המשבר הכלכלי העולמי של 1929 התמוטט והחברה שהוא עמד בראשה פשטה את הרגל. הוא נאלץ למכור את שמן[8] לסידני אלן.
לקריאה נוספת
- משה וילבושביץ (תרגום רחל נדב), לא על הלחם לבדו, תרגום לעברית בהוצאת המשפחה 2002
קישורים חיצוניים
- מתולדות התעשיה העברית בארץ ישראל: (קטע מזכרונותיו של אחד ממניחי היסודות), דבר, טור 6, 26 באפריל 1934
הערות שוליים
- ^ מודעת אבל, הארץ, 2 במאי 1935
- ^ נחום וילבוש, המסע לאוגנדה, הספריה הציונית, 1963, עמ' 33
- ^ כד השמן: קבץ ליובל עשרים שנות "שמן", שמן - תעשית שמנים ארצי-ישראלית, 1945, עמ' 105
- ^ שמואל אביצור, ממציאים ומאמצים: מחוללי המהפיכה בדרכי הייצור בארץ, יד יצחק בן־צבי, 1985, עמ' 127
- ^ ארכיון המדינה, ISA-MandatoryOrganizations-ChiefSecretary-000nbcu
- ^ בצרון, Volume 10, עמ' 140
- ^ גיל וייסבלאי, כתב העת "רימון": מתוק לחך ותאווה לעיניים, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2012, רמון, [[רימון]], 10 בספטמבר 1922
- ^ דבורה ברנשטיין וטליה פפרמן, מחיפה לברלין: בורגנות יהודית בפלשטינה א"י, עיונים, גליון 33, תש"פ 2020, עמ' 165
30489256אליהו פאינסון