אליהו מירון (ראש מועצה מקומית)

אליהו מירון
	אין תמונה חופשית
לידה	30 בינואר 1903; שבט (חודש) ה'תרס"ג; ביילסקו-ביאלה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	18 באפריל 1987 (בגיל 84); י"ט בניסן ה'תשמ"ז; נס ציונה, ישראל
שם לידה	אליהו מיקנברון
תאריך עלייה	1929
מקום קבורה	נס ציונה
עיסוק	עיתונאי, פועל, מנהל, בנקאי
מפלגה	מפא"י
סיעה	מפא"י, המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל
בת זוג	ציפורה לבית וולקן
	25 בדצמבר 1950 – 1966; (כ־15 שנים)
סגנים	אריה בלומברג, משה גבאי
	→ יוסף סמל משה לוי ←
	7 בספטמבר 1949 – 25 בדצמבר 1950; (שנה ו־15 שבועות)
	7 בספטמבר 1949 – 25 בדצמבר 1950; (שנה ו־15 שבועות)
	7 בספטמבר 1949 – אפריל 1967; (כ־17 שנים)
	7 בספטמבר 1949 – אפריל 1967; (כ־17 שנים)
	מנהל סניף בנק הפועלים בנס ציונה; חבר מזכירות מועצת פועלי נס ציונה; מנהל לשכת העבודה בנס ציונה; מנהל לשכת המס בנס ציונה; מנהל צרכניית נס ציונה; מזכיר קיבוץ "עבודה" בגבעת מיכאל;
	מנהל סניף בנק הפועלים בנס ציונה; חבר מזכירות מועצת פועלי נס ציונה; מנהל לשכת העבודה בנס ציונה; מנהל לשכת המס בנס ציונה; מנהל צרכניית נס ציונה; מזכיר קיבוץ "עבודה" בגבעת מיכאל;

אליהו מירון (שבט ה'תרס"ג, 30 בינואר 1903 – י"ט בניסן ה'תשמ"ז, 18 באפריל 1987) היה ראש המועצה המקומית השני של נס ציונה בשנים 1950 – 1966.

ביוגרפיה

נולד בשם אליהו מיקנברון בבילסקו-ביאלה שבשלזיה (אז, באימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום בפולין) לאביו יחזקאל, סוחר, ולאמו יהודית. הצטרף לתנועת-הנוער "בלאו-וייס", ובהמשך הצטרף ל"התאחדות" ולאיגוד העולמי של המכבי. פרסם מאמרים בעיתונו של רוברט שטריקר "וינר מורגנצייטונג" (Wiener Morgen-Zeitung)" והיה חבר מערכת העיתון היידי "פאלקס שטימע".

ב 1925 ביקר בארץ ישראל לרגל טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר שובו לאירופה, עבר הכשרה מטעם "החלוץ", וב-1929 עלה ארצה. הצטרף לקיבוץ "עבודה" שהתיישב בגבעת מיכאל ליד נס ציונה, והיה מזכיר הקיבוץ לצד עבודתו כפועל בחקלאות ובבנייה. הקיבוץ התפרק בתחילת שנות ה-30, ומירון המשיך להתגורר בנס ציונה ולעבוד בתחום הבנייה והריצוף. שימש בשורת תפקידים במוסדות הפועלים בנס ציונה: חבר מועצת הפועלים וחבר מזכירות המועצה, מנהל לשכת העבודה, מנהל לשכת המס, מנהל הצרכנייה (1932 – 1933) והחל מ-1947 היה מנהל קופת מלווה של העובדים. ייצג את הפועלים בוועדות משותפות לפועלי נס ציונה ולאיכריה.

עם כינונה של מועצה מקומית בנס ציונה ב-1949 התמנה לסגנו יו"ר של המועצה יוסף סמל^[2], ובבחירות הראשונות ב-1950 עמד בראש רשימת ההסתדרות (מפא"י) שזכתה לרוב המושבים במועצה^[3], והוא התמנה לראש המועצה, עם קואליציה "מקיר לקיר" שכללה את כל המפלגות המועצה^[4]. תחת הנהגתו קיבלה המועצה החלטה להרחיב את גבולות המושבה ולפתח בה תעשייה לצד החקלאות. לצורך כך הוקמו שני אזורי תעשייה. כמו כן, בתקופתו התרחבה נס ציונה ונבנו בה שיכוני עובדים ושכונות, והחל להתגבש אופייה העירוני של נס ציונה^[5]. נבחר לקדנציה נוספת בבחירות 1955^[6] ובבחירות 1959^[7]. בבחירות 1965 עמד בראש רשימת המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל שזכתה במירב הקולות^[8], והוא הקים קואליציה בשיתוף מפ"ם והמפד"ל שבחרה לכהונה רביעית כראש המועצה. מירון רצה לצרף לקואליציה שלו את גח"ל ורפ"י, אולם בשל התנגדות מרכז המערך לשותפות גם גח"ל, החליט להתפטר מתפקידו לאחר כחצי שנה ולהעבירו באופן זמני לנציג המפד"ל משה לוי, כדי שמירון יוכל לצרף לקואליציה את נציגי רפ"י. המשא ומתן בין המפלגות נכשל, ולוי החליט לחבור לגח"ל ורפ"י ולהמשיך בכהונתו כראש המועצה, כשהוא מותיר את המערך ומפ"ם באופוזיציה^[9]^[10]. באפריל 1967 התפטר מירון מחברותו במועצה^[11]. לצד עיסוקו הפוליטי, ניהל את סניף בנק הפועלים המקומי^[12], והיה חבר המחלקה המוניציפלית של ההסתדרות.