רבי אליהו הורשובסקי
 | |
| שער ספרו "אזור אליהו" דפוס ראשון, למברג | |
| לידה |
ה'תקס"א אוהנוב |
|---|---|
| פטירה | ג' בחשוון ה'תרמ"ג (בגיל 81 בערך) |
| תחומי עיסוק | אב"ד אוהנוב ודרוהוביץ' |
| רבותיו | רבי יוסף יוזפא שטרן; רבי אברהם מנארול; רבי שלום רוקח; רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב |
| חיבוריו | אזור אליהו; פני אליהו |
| אב | רבי אברהם יעקב |
רבי אליהו הורשובסקי (ה'תקס"א - ג' בחשוון ה'תרמ"ג) היה רבן של אוהנוב ודרוהוביץ'. נודע על שם ספריו "פני אליהו" ו"אזור אליהו".
קורות חייו
נולדב באוהנוב לרבי אברהם יעקב שכיהן כרב העיר[1], חתנו של רבי יחיאל איכל רוזנפלד מרווה-רוסקה[2][3].
בגיל 11 החל ללמוד בישיבתו של רבי יוסף יוזפא שטרן בזולקובה[4]. היה מאוד מקורב לרבו, בין היתר הוא סידר להדפסה את ספרו של רבו "יד יוסף" ובזקנותו לא היה רבו מוסר את תשובותיו שכתב בהלכה טרם שרבי אליהו היה מעיין בה[5]. רבי יעקב אורנשטיין שהפליג בשבחו[5] ביקש ממנו בגיל 13 שיסדר לדפוס את ספרו "ישועות יעקב"[6].
בערך בגיל 13-14 נשא את בתו של עשיר מזולקובה וגר ליד חמיו[4].
ברבנות
בשנת ה'תקפ"ה עבר אביו לכהן כרבה של דרוהוביץ', ואילו רבי אליהו מונה לממלא מקומו ברבנות אוהנוב.
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תר"א, רצו חלק מתושבי דרוהוביץ' שרבי אליהו ימלא את מקומו כרב העיר, אולם כיון שהיו מהתושבים שצידדו במועמדותו של רבי אלעזר ניסן טייטלבוים, סירב רבי אליהו לקבל משרה זו כדי לא לגרום למחלוקת[4]. לאחר פטירת רבי אלעזר ניסן בשנת ה'תרט"ז, פרצה המחלוקת בין יהודי דרוהוביץ', כשחלקם מצדדים בבנו רבי יקותיאל יהודה, וחלקם ברבי אליהו. רבי יוסף שאול נתנזון פסק לטובת רבי אליהו והוא החל לכהן כרב בדרוהוביץ'. עם זאת בשלושת השנים הראשונות כיהן לצידו גם רבי יקותיאל יהודה[7] עד שעבר לסיגט[4].
בתנועת החסידות
תחילה לא השתייך לתנועת החסידות[8]. בימי לימודיו בזולקובה שלח אליו רבי אורי מסטרליסק את תלמידו רבי יהודה צבי מסטרטין לשדלו שיבא אליו, אך רבו רבי יוסף יוזפא שטרן הורה לו שאל לבטל מלימודו בשביל כך[9]. אולם לימים התקרב אל רבי אברהם מנארול כאשר שהה בעירו אוהנוב והיה לחסידו[10]. אחר פטירתו היה לחסידו של השר שלום מבעלז[9]. השר שלום העריך אותו והפנה את חסידיו להתדיין אצלו בדיני תורה. כן ביקש ללמדו לקרוא קוויטלעך אך רבי אליהו סירב לכך[11]. היה גם תלמידו של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב[12].
נפטר ביום שבת, ג' בחשוון ה'תרמ"ג. למעלה מעשרת אלפים איש השתתפו בהלוויתו שהתקיימה ביום ראשון. בין אלו שהספידוהו היה רבי אריה לייבוש הורוביץ אב"ד סטרי. במספר ספרים עליו נדפסו הספדים. הידיעה על פטירתו והלווייתו סוקרה בעיתונות אז בהרחבה[12].
ספריו
רבי אליהו כתב הרבה חידושי תורה אך מחמת ענוותו לא רצה להדפיסם. כשרבי אהרן המדפיס מלבוב עסק בהדפסת השולחן ערוך חלק חושן משפט הציע לו רבי יעקב אורנשטיין שיבקש מרבי אליהו שיכתוב לו חידושים והגהות על השולחן ערוך והוא יצרפם למהדורה, רבי אליהו אכן כתב אז חידושים על רוב חלק חושן משפט אך לבסוף לא רצה שהחידושים יודפסו. לימים הצטער שלא הדפיסם כי רוב כתבי חידושיו נגנבו וביקש מבניו שישתדלו להדפיס את הנותר[5].
חלק מכתביו יצאו לאור אחר פטירתו על ידי נכדו רבי ישראל הורושובסקי בשני ספרים:
צאצאיו
- בנו רבי אריה לייבוש (בערך ה'תק"ץ[13] - כ"ה באייר ה'תר"ן), מילא את מקום אביו ברבנות אוהנוב . נשא את רעכיל בתו של רבי משה אלבוים מליז'ענסק[14][15]. רבו רבי יהושע רוקח מבעלז אמר עליו שהיה צדיק גדול אלא שמרוב ענוותו לא נודע בעולם[16].
- בנו רבי ישראל, הוציא לאור את ספרי זקנו רבי אליהו הורושובסקי.
- בנו רבי שמעון, מילא את מקום אביו ברבנות אוהנוב עד מלחמת העולם הראשונה.
- בנו רבי משה, חתנו של רבי יואל משה לנדא אב"ד יאברוב
- חתנו רבי אלעזר רוקח, בנו של רבי משולם חתן רבי אליהו הורושבסקי, מילא את מקום חמיו ברבנות אוהנוב.
- חתנו רבי פנחס יהושע בומבך אב"ד אושפיצין.
- חתנו רבי ישראל דרליך אב"ד טיטשין.
- חתנו רבי אברהם יעקב זילברשטיין אב"ד הולושיץ.
- חתנו רבי משולם רוקח אב"ד בוריסלב.
- חתנו רבי נפתלי צבי זילברשטיין[17] אב"ד הולושיץ.
- חתנו רבי משה הויפטמאן מבולחוב, העתיק וסידר לדפוס חלק מחידושי תורתו של חמיו.
לקריאה נוספת
- מאיר וונדר, אזור אליהו, הוצאה שניה, עמ' 3 ואילך, תולדות הגה"ק בעהמ"ח זצ"ל, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ את סדר הייחוס ראו אצל: רבי אליהו הורושובסקי, אזור אליהו, הקדמה מנכד המחבר.
- ^ חמיו של רבי אליעזר מדז'יקוב ודודו של רבי שלום מקמינקה.
- ^ וונדר, עמ' 3
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 וונדר, עמ' 4
- ^ 5.0 5.1 5.2 רבי אליהו הורושובסקי, אזור אליהו, הקדמה מבן המחבר.
- ^ בהקדמתו לחלק אבן העזר הוא מזכירו על זה לטובה בתואר "האברך החריף המופלג" כשהוא בן 13 שנה.
- ^ רבי יקותיאל יהודה גרינוולד, זכרון לראשונים, סאטמר: זאב שוורץ ומאיר קלויזנר, ה'תרס"ט, עמ' 33.
- ^ קובץ במה למשנת החסידות ותולדותיה, נחלת צבי - ה, בני ברק: מכון נחלת צבי, תמוז ה'תשנ"א, עמ' ס', העיר נארול וגדוליה. (ואף לא החשיב את גדוליה. ראו כאן: מכון אור הצפון בעלזא, אור הצפון - קלד, אלול ה'תש"פ, עמ' ל, ואלה המשפטים.)
- ^ 9.0 9.1 וונדר, עמ' 6
- ^ קובץ במה למשנת החסידות ותולדותיה, נחלת צבי - ה, בני ברק: מכון נחלת צבי, תמוז ה'תשנ"א, עמ' ס', העיר נארול וגדוליה.
- ^ מכון אור הצפון בעלזא, אור הצפון - לח, שבט ה'תשע"ב, עמ' נ"א, אזור אליהו.
- ^ 12.0 12.1 וונדר, עמ' 7.
- ^ מאיר וונדר, אזור אליהו, הוצאה שניה, תולדות הגה"ק בעהמ"ח זצ"ל פרק "זרע קודש", באתר אוצר החכמה.
- ^ אחיו של רבי שמעון מירוסלב, שניהם בני רבי ישראל מיוזפוב בן רבי יעקב קופיל מליקווא.
- ^ מאיר וונדר, אזור אליהו, הוצאה שניה, תולדות הגה"ק בעהמ"ח זצ"ל פרק "זרע קודש", באתר אוצר החכמה; רבי לוי גרוסמן, שם ושארית, תל אביב: דפוס בצלאל, ה'תש"ג, עמ' ז, בסוף הספר ב"שארית לשארית" ערך לובלין.
- ^ מכון אור הצפון בעלזא, אור הצפון - יא, תמוז תשס"ט, עמ' י"ט, פרק "אספו לי חסידי".
- ^ בן רבי מרדכי זילברשטיין אב"ד הולושיץ.