אלון אלטרס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אלון אלטרס (נולד ב-1960) הוא סופר, משורר ומתרגם ישראלי.

אלטרס נולד ביפו בשנת 1960, להורים יוצאי רומניה. הוא למד רומנית בבית הוריו[1] ופנה ללימודי איטלקית, בהתבססו על הדמיון בין שתי השפות. ב-1992 החל ללמד ספרות כללית באוניברסיטת תל אביב ושנה לאחר מכן זכה אלטרס בפרס "סופר- מורה" מטעם משרד החינוך[2]. הוא זוכה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2001, ופרס שר התרבות האיטלקי ב-2003 על תרומתו להפצת הספרות האיטלקית בישראל[1]. כתב חמישה רומנים וארבעה ספרי שירה. זכה במענק פיתוח לכתיבת תסריט לפי הרומן השני שלו, 'השמלה השחורה של אודליה', מטעם המיזם לפיתוח תסריטים של קרן דן דוד. הוא מתרגם בעיקר מאיטלקית

אלטרס נשוי ואב לבן ובת. הוא חי באיטליה ובישראל ומלמד באיטליה באוניברסיטת סיינה[3].

ספריו

רומנים

שירה

  • אקלים הבית (עכשיו-סתוית, 1982)
  • בתים באי (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1985)
  • האש המעדנת (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990)
  • קפיצת הדרך (זמורה, ביתן, 1996)

מתרגומיו

לקריאה נוספת

  • קובי נסים, "חיים ארציים מאוד", מאזנים, כרך ע"ד, גל' 8 (2000), עמ' 62. על: אלון אלטרס, הנקמה של מאריצ'יקה (תל אביב : זמורה, ביתן, תשנ"ט 1999)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 שווימר, יותם (2012). "אלון אלטרס: "אנחנו כותבים מיילים, ואז ספר"". Ynet. נבדק ב-2018-02-16.
  2. ^ אלון אלטרס, באתר cms.education.gov.il
  3. ^ אלון אלטרס, באתר library.osu.edu
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0