אלברט סייבין
 | |
| לידה | 26 באוגוסט 1906 |
|---|---|
| פטירה | 3 במרץ 1993 (בגיל 86) |
| ענף מדעי | רפואה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| תרומות עיקריות | |
| חיסון נגד שיתוק ילדים | |
אלברט ברוס סייבין (באנגלית: Albert Bruce Sabin; 26 באוגוסט 1906 - 3 במרץ 1993), רופא וחוקר אמריקאי-יהודי, מפתח החיסון הפומי נגד מחלת שיתוק ילדים (שעלולה להגרם כתוצאה מהדבקות בנגיף הפוליו - Poliovirus) הקרוי על שמו.
קורות חיים
סייבין נולד בשנת 1906 בביאליסטוק אשר ברוסיה (כיום פולין) להורים יהודים, יעקב וטילי ספרשטיין. בשנת 1921 היגר לארצות הברית עם משפחתו, שם התאזרח בשנת 1930, ושינה שמו לסייבין.
בוגר לימודי רפואה באוניברסיטת ניו יורק בשנת 1931. בין השנים 1931–1933 הוכשר ברפואה פנימית, פתולוגיה וכירורגיה בבית החולים בלוויו בניו יורק (Bellevue Hospital Center). ב-1934 עסק במחקר במכון ליסטר לרפואה מונעת באנגליה ובהמשך הצטרף לסגל מכון רוקפלר למחקר רפואי בניו יורק. בתקופה זו החל להתמקד במחקר בתחום המחלות הזיהומיות.
בשנת 1939 עבר לעבוד בבית החולים לילדים בסינסינטי. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בחיל הרפואה האמריקאי, ועסק בפיתוח חיסונים כנגד קדחת דנגי[1] וקדחת המוח היפנית. בשנת 1946 מונה למשרת מנהל המחקר בבית החולים בסינסינטי.
עם העלייה במספר מקרי שיתוק הילדים, הופנו משאבים רבים לחקר ריפוי ומניעת המחלה. יונה אדוארד סאלק פיתח, בשנת 1955, את החיסון הראשון הקרוי על שמו (תרכיב סאלק)[2]. התרכיב הופק מוירוס מומת, ניתן בהזרקה ומנע את סיבוכי שיתוק הילדים, אך לא את המחלה הראשונית אשר ביטויה במערכת העיכול. סייבין קיבל זן וירוס שיתוק ילדים מוחלש מהילרי קופרובסקי, וייצר מהוירוס החי המוחלש חיסון פומי (ניתן בבליעה דרך הפה). החיסון בוירוס המוחלש מנע כליל את ההידבקות במחלה, ולכן מנע גם את הזיהום הראשוני במערכת העיכול.[3]. יתרון נוסף של התרכיב החי הוא משך פעולתו. לאחר מתן תרכיב מומת יש צורך במנות דחף נוספות ("בוסטר"), אשר אינן נחוצות לאחר החיסון החי הפומי. הניסוי קליני בתרכיב סייבין החל בקנה מידה לאומי, בחסות ארגון הבריאות העולמי, בברית המועצות בשנת 1958. בראש מבצע החיסון ההמוני עמד הוירולוג הסובייטי מיכאיל צ'ומקוב אשר עבד בשיתוף פעולה הדוק עם אלברט סבין[4]. בשל הצלחתו הרבה של מבצע החיסון הפומי בברית המועצות, יוצא החיסון ההמוני ללמעלה מ-60 מדינות שונות ברחבי העולם וביניהן מקסיקו, הולנד, צ'ילה, שוודיה ויפן. בשנת 1961 אימץ גם משרד הבריאות האמריקאי את תרכיב סייבין. השימוש הנרחב בתרכיב הוא שהכחיד את מחלת שיתוק הילדים בארצות הברית.
סייבין כיהן כנשיא מכון ויצמן למדע בין השנים 1970–1972.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- רפאל בשן, היהדות הגיעה אלי דרך העין השמאלית, ראיון השבוע עם אלברט סייבין, מעריב, 9 בינואר 1970
הערות שוליים
- ^ Sabin AB, Schlesinger RW. Production of immunity to dengue fever with virus modified by propagation in mice. Science. 1945 Jun 22;101(2634):640-642.
- ^ שמואל שניצר, נצחונו של רופא יהודי, מעריב, 14 באפריל 1955
- ^ Sabin AB, Ramos-Alvarez M, Alvarez-Amezquita J, Pelon W, et al. Live, orally given poliovirus vaccine. Effects of rapid mass immunization on population under conditions of massive enteric infection with other viruses. JAMA. 1960 Aug 6;173:1521-6. PMID 14440553
- ^ Sabin, A.B. Role of my cooperation with Soviet scientists in the elimination of polio: possible lessons for relations between the U.S.A. and the USSR. Perspect Biol Med. 1987 Autumn; 31(1):57-64.
| נשיאי מכון ויצמן למדע | |
|---|---|
|
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] אלברט סייבין25866274