אלביטגרביר
 | |
| המבנה הכימי של אלביטגרביר | |
 | |
| מודל מרחבי של אלביטגרביר | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| 6-[(3-Chloro-2-fluorophenyl)methyl]-1-[(2S)-1-hydroxy-3-methylbutan-2-yl]-7-methoxy-4-oxoquinoline-3-carboxylic acid | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| ג׳נדברה (Gendevra), סטריבילד (Stribild) | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C23H23NClFO5 |
| מסה מולרית | 447.89 g·mol−1 |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| מטבוליזם | כבד, דרך CYP3A (אנ') |
| זמן מחצית חיים | 12.9 (8.7–13.7) שעות |
| הפרשה | כבד 93%, כליה 7% |
| בטיחות | |
| דרכי מתן | דרך הפה |
| אינטראקציות עם תרופות אחרות | ריפמפיצין, קארבאמזפין, פנוברביטל, פניטואין |
| מזהים | |
| קוד ATC | J05AJ0 |
| מספר CAS | 697761-98-1 |
| PubChem | 5277135 |
| ChemSpider | 4441060 |
אלביטגרביר (באנגלית: Elvitegravir) היא תרופה אנטיוויראלית ממשפחת מעכבי האינטגראז ומשמשת לטיפול בזיהום HIV. התרופה פותחה על ידי חברת התרופות האמריקאית גיליאד סיאנסז, שרכשה את הזכויות לתרופה מחברת טבק יפן (Japan Tobacco) במרץ 2008. התרופה מאושרת לשימוש על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).
רקע ואישור התרופה
אלביטגרביר קיבלה אישור FDA ראשון ב-27 באוגוסט 2012, כחלק משילוב תרופות במינון קבוע בשם סטריבלד (Stribild). השימוש בסטריבלד מיועד למטופלים בוגרים שמתחילים טיפול בזיהום HIV בפעם הראשונה. ב-24 בספטמבר 2014 אושרה התרופה גם כטבליה בודדת תחת השם המסחרי ויטקטה (Vitekta), וב-5 בנובמבר 2015 אושרה לשימוש כחלק מטבליית השילוב ג׳נבויה (Genvoya).
שימושים רפואיים
בארצות הברית, אלביטגרביר זמינה בשתי צורות:
- כתרופה בודדת בשם ויטקטה (Vitekta).
- ככמרכיב בטבליות משולבות סטריבלד (Stribild) וג׳נבויה (Genvoya).
ויטקטה מיועדת לטיפול בזיהום HIV-1 בקרב מבוגרים בעלי ניסיון קודם בטיפול אנטי-רטרוויראלי. השימוש בתרופה זו נעשה בשילוב עם מעכב פרוטאזה המחוזק על ידי ריטונביר ועם תרופות אנטי-רטרוויראליות נוספות.
בישראל, אלביטגרביר משווקת תחת השמות המסחריים: סטריבלד[1], וג'נדברה[2].
התרופות ניתנות לרוב בתדירות של פעם אחת ביום לכל החיים, והן מסייעות להקטין את עומס הנגיף בדם, לשמר את תפקוד מערכת החיסון ולהפחית את הסיכון להדבקה. יתרונן של התרופות המשולבות טמון בכך שהן משולבות בכדור אחד, מה שמקל על המטופלים להתמיד בטיפול לאורך זמן. השימוש בתרופות דורשות מעקב רפואי קבוע כדי להבטיח את יעילותן ולוודא שלא מתפתחת עמידות לתרופות.
מנגנון פעולה
אלביטגרביר פועלת באמצעות עיכוב האנזים אינטגראז של נגיף ה-HIV-1, ובמידה פחותה גם של HIV-2. נגיף ה-HIV זקוק לאנזים זה כדי לשלב את החומר הגנטי שלו בתוך ה-DNA של תא המאכסן, ולכן עיכובו מונע את שכפול הנגיף בגוף.
פרמקוקינטיקה
אלביטגרביר ניתנת דרך הפה. כאשר התרופה נלקחת עם ריטונאביר וארוחה, היא מגיעה לרמת שיא בפלסמת הדם כעבור כארבע שעות. הזמינות הביולוגית של התרופה משתפרת כאשר היא נלקחת עם ארוחות עתירות שומן. התרופה מתפרקת בכבד בעיקר על ידי האנזים CYP3A, ובמידה פחותה באמצעות גלוקורונידציה על ידי האנזימים UGT1A1 ו-UGT3. כ-95% מהתרופה מופרשת בצואה והיתר מופרש בשתן. מחצית החיים של התרופה בשילוב עם ריטונאביר נעה בין 8.7 ל-13.7 שעות.
תופעות לוואי
תופעות הלוואי השכיחות ביותר של אלביטגרביר כוללות שלשול (7%) ובחילה (4%). תופעות לוואי נוספות כוללות כאבי ראש, עייפות, פריחות והקאות, שהתרחשו בלמעלה מ-1% מהמטופלים.
אינטראקציות והתוויות נגד
אלביטגרביר מתפרקת בעיקר על ידי האנזים CYP3A בכבד. חומרים שמשרים פעילות של האנזים עלולים להפחית את רמות התרופה בגוף, דבר שעלול להוביל להתפתחות עמידות נגיפית. בשל כך, אסור לשלב את התרופה עם משרים חזקים של האנזים, כגון ריפמפיצין, קארבאמזפין, פנוברביטל, פניטואין וצמח היפריקום (St John's wort).
מקורות
קישורים חיצוניים
אלביטגרביר40603703Q2740966