רבאט אל-בציר
רבאט אל-בציר (אכסניית הסגי-נהור; בשמה המלא: רבאט עלאא' א-דין אל-בציר) הוא מבנה גדול ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים. המבנה הוקם בידי עלאא' א-דין אידע'די, שכונה גם 'אל-בציר' (סגי-נהור, רואה היטב) בשל היותו עיוור, וכונה על שמו. עלאא' א-דין קבור במקום.
המבנה ממוקם ממערב להר הבית, בסמוך לשער המשגיח, בקצה הצפוני של רחוב עלאא' א-דין (מס. 17). עלאא' א-דין, שהיה "המשגיח על ההקדשים" בראשית התקופה הממלוכית (בין השנים 1260 ל-1284), הקים את המבנה כאכסניה לעולי רגל מוסלמים ב-1267, וההכנסות מהשכרת החדרים בו נועדו לשמש לכלכלת הסופים בירושלים. בשלב כלשהו הפכה האכסניה למקום משכנם של הסופים עצמם.
בתקופה העות'מאנית הפך המקום לבית כלא, ונקרא מאז גם: רבאט אל-חבס (אכסניית החבושים, האסורים). שערי וסורגי הברזל נשארו בחלק מהחדרים במבנה גם במאה ה-21.
מאז תקופת המנדט שוכנו במבנה תושבים מן המיעוט האפריקני-מוסלמי בירושלים, ולפי מדריך ישראל החדש מתגוררים בני מיעוט זה במקום עד היום.
לקריאה נוספת
- אלונה ורדי (עורכת), מדריך ישראל החדש, כרך 12: ירושלים, עמ' 287.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ לפי תרגומו של זאב וילנאי, ירושלים, ב, עמ' 124–125.
26906111רבאט אל-בציר