אי הנסיך פטריק
אי הנסיך פטריק הוא האי המערבי ביותר בין איי המלכה אליזבת שבטריטוריות הצפון-מערביות בקנדה והוא משתייך לארכיפלג הארקטי הקנדי.
שטחו של האי הוא 15,848 קמ"ר והוא האי ה-55 בגודלו בעולם וה-14 מבין אייה של קנדה. האי ממוקם בכניסה למצר מקקלור (McClure Strait). גובהו המרבי של האי הוא 279 מטרים. שטחו מאופיין בפעילות סיסמולוגית.
האי התגלה ב-1853. האי קפוא כל השנה ולכן הוא קשה לגישה ובלתי מיושב. ב-1948 נפתחה באי "תחנת מזג אוויר ארקטית גבוהה" שנקראה Mould Bay כחלק משיתוף פעולה של צבאות ארצות הברית וקנדה בתחום חיזוי מזג האוויר. תצפיות קבועות החלו להיעשות בתחנה החל מה-14 במאי 1948. בתחנה היה סגל של בין עשרה לארבעים עובדים זמניים. היא נסגרה ב-1997 עקב קיצוצים תקציביים. הבניין עדיין עומד אולם ב-2007 הוא ניזוק באופן בלתי הפיך. התחנה הייתה ההתיישבות היחידה לטווח ארוך הידועה על האי.
האי נקרא על שמו של הנסיך ארתור ויליאם פטריק, דוכס קונוט וסטראת'רן, בנה של המלכה ויקטוריה, שהיה המושל הכללי של קנדה בין השנים 1911-1916. האי שימש כסביבה של הרומן הבדיוני The Lost Ones של איאן קמרון, ובו מתוארת התיישבות ויקינגית ששרדה ב"עמק האבוד" שבאי הודות לחום שיצרו הרי הגעש שבעמק זה. הרומן היווה בסיס לעלילת הסרט "האי בקצה העולם" (1974), אולם מקום ההתרחשות של עלילת הסרט שונה.
