איתמר וילנר
 | |
| וילנר, 2008 | |
| לידה |
27 בינואר 1947 (גיל: 77) בוקרשט, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום מגורים |
 ישראל |
| מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| פרסים והוקרה |
חתן פרס רוטשילד במדעי הכימיה לשנת 2008 חתן פרס ישראל לחקר הכימיה לשנת 2002 |
| בת זוג | בלהה וילנר |
| מספר צאצאים | 2 |
| תרומות עיקריות | |
| מחקריו בתחומי אלקטרוניקה המולקולרית ושל הביואלקטרוניקה | |
איתמר וילנר (נולד ב-27 בינואר 1947) הוא פרופסור אמריטוס לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, הנחשב לאחד המדענים המובילים בעולם בננוטכנולוגיה וביוננוטכנולוגיה בפרט[1]. חתן פרס ישראל לחקר הכימיה לשנת 2002 וחתן פרס רוטשילד במדעי הכימיה לשנת 2008.
ביוגרפיה
וילנר נולד בשנת 1947 בבוקרשט, רומניה לאלברט ויוהנה, ועלה עם משפחתו לארץ ב-1950[2]. גדל בנס ציונה ולמד בבית הספר "דה שליט" ברחובות. התגייס לחיל התותחנים ב-1968, והוא רס"ן במילואים[2].
בשנת 1968 קיבל תואר בוגר אוניברסיטה בכימיה ובפיזיקה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1973 קיבל תואר מוסמך בכימיה מטעם אוניברסיטה זו. ב-1978 קיבל תואר דוקטור בכימיה.
ב-1997 התקבל כעמית האגודה האמריקנית לקידום המדע וב-2015 התמנה ליושב ראש החטיבה למדעי הטבע באקדמיה הישראלית למדעים.
נשוי לבלהה ואב לשתי בנות. סב ל-5 נכדים[2][דרוש מקור][מפני ש...].
מחקריו
רוב מחקריו מתמקדים באלקטרוניקה המולקולרית וביואלקטרוניקה. עבודתו המחקרית עוסקת בהרכבת מערכים מולקולריים, מאקרומולקולריים וביומולקולריים על-פני משטחים ובהפעלת המרכיבים הכימיים באמצעות אותות חשמליים ואותות אופטיים. הוא הצליח לפתח מערכות מולקולריות וביומולקולריות שהן כיום נדבך מרכזי של האלקטרוניקה והאופטואלקטרוניקה המולקולרית והביומולקולרית.[דרוש מקור]
וילנר ביצע מחקר חלוצי וביסס מושגים וגישות יסודיות בתחום הביואלקטרוניקה. מחקריו בהפעלה חשמלית ואופטית של אנזימים, נוגדנים ו-DNA משמשים כלים בפיתוחים שונים. מחקרים אלה הציגו פתרונות מדעיים מקוריים להכנת ביוסנסורים חדשים. הוא פיתח טכניקות ליצירת מבנים מולקולריים עם תכונות כימיות שימושיות, לדוגמה: חיישנים רגישים שיכולים לגלות את כל הסוגים של חומרי הנפץ הקיימים[1]. כמו כן, הצליח ליצור ארכיטקטורות מולקולריות הפועלות כמערכי חישה, כמכונות מולקולריות, כהתקנים אופטואלקטרוניים וכמערכות פוטוסינתטיות מלאכותיות ליצירת דלקים באמצעות אור שמש על ידי פענוח מנגנוני ההתארגנות של החומרים וקביעת התכונות הכימיות שלהם.
וילנר פרסם מאמרים מדעיים רבים. הוא שימש יועץ למשרד האנרגיה של ארצות הברית לבקרת פרויקטים של המחקר הבסיסי בנושא האנרגיה, וייצג את ישראל בגופים מדעיים שונים באירופה ובעולם.
פרסים והוקרה
- 1986 - פרס ברגמן
- 1991 - דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת אוסקה ביפן
- 1993 - פרס קולטהוף, הטכניון, חיפה
- 1998 - פרס מקס פלאנק למחקר בינלאומי, גרמניה
- 2001 - פרס החברה הישראלית לכימיה
- 2002 - פרס ישראל לחקר הכימיה
- 2008 - פרס רוטשילד
- 2009- נבחר לאקדמיה הגרמנית הלאומית למדעים לאופולדינה[3]
- 2013-[3]ACS nano lectureship award
קישורים חיצוניים
- קורות חיים של איתמר וילנר, אתר פרס ישראל
- נימוקי השופטים למתן הפרס, אתר פרס ישראל
- ביוגרפיה של איתמר וילנר, אתר פרס א.מ.ת
- פרסים והוקרה, אתר האוניברסיטה העברית בירושלים
- כרטיס אישי של איתמר וילנר, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ננוטכנולוגיה (ארכיון)
- ^ 2.0 2.1 2.2 חייו האישיים של איתמר וילנר, באתר פרסי ישראל, 15.8.12
- ^ 3.0 3.1 פרסים והוקרה, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים, 22.8.17
30940620איתמר וילנר