רבי איתמר וולגלרנטר
רבי איתמר ווֹלגֶלֶרנטֶר מקונסקוולה (ביידיש: ואלגעלערנטער, ? – י"ז באייר תקצ"א, 1831) היה מצדיקי תנועת החסידות בדורה החמישי, מתלמידי החוזה מלובלין. מכונה על שם ספרו משמרת איתמר[1].
ביוגרפיה
בנו של ישראל וולגלרנטר. בצעירותו היה סוחר, והיה עשיר גדול. למד אצל המגיד מקוז'ניץ, החוזה מלובלין, ו"היהודי הקדוש" מפשיסחא. הוא קיבל מהם רבות, בהם דברי תורה בתורת הסוד, ובספרו הוא מביא מדברי תורתם.
הוא ידע לנגן על כינור, ונהג לערוך עם תלמידיו תיקון חצות כשהם מנגנים[2]. הוא למד עם תלמידיו תורת הנגלה, ובשבתות נהג לומר דברי תורה על שיר השירים, ההפטרה ופרשת השבוע, ולאחר השבת נהג לרשום את דבריו. הוא כתב פירושים על התורה, ההפטרות, חמש מגילות, ארבע פרשיות וימים טובים, ליקוטים על התנ"ך, תהילים וזוהר. וכן חיבור קבלי על שיר השירים, אך למעשה הודפס רק פירושו לתורה ומעט חידושים על התלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי ותשובה הלכתית לבנו רבי אלימלך בנוגע למנורה בעלת שבעה קנים[3].
נפטר מכולרה, בזמן מגפת הכולרה השנייה.
"משמרת איתמר"
ספרו משמרת איתמר נדפס בוורשה בשנת תר"ל על ידי בנו רבי חיים משה יצחק וולגלרנטר (חתנו של רבי שמואל ישעיה הורביץ, בן רבי ישראל בנו של החוזה מלובלין). הספר יצא במהדורה חדשה ומוערת על ידי משה חיים רובינפלד, ירושלים תשס"ה (2004), שני כרכים.
בספר הסכמות מרבי ישעיהו מושקט מפראגא, רבי יוסף שאול נתנזון ה"שואל ומשיב", רבי יהודה לייב איגר מלובלין ורבי צדוק הכהן מלובלין. רבי לייב איגר כותב בהסכמתו "ספר כזה... אין שייך כלל נתינות הסכמה על הדברים... כפי ששמענו שהיה מפורסם לקדוש וטהור וגדול בישראל בדורות שלפנינו... ודברי הספר בעצמן יעידון לכל רואיהם ויכירום כי מקורם ברוך וממקום קדוש נובעים...".
לקריאה נוספת
- רבי שלום חיים פרוש, "הרה"ק רבי איתמר מקונסקוולה זיע"א", בתוך: אור יקרות, חלק ג עמ' קעג-קפא, ירושלים תשנ"ח.
- ישכר בעריש וייס, עלים לתרופה, שנה י"ט גיליון תתקי"ב, פרשת בחוקותי תשע"ד.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ יצחק אלפסי כותב בערכו בספר "אנציקלופדיה לחסידות - אישים", שכונה "השרף", אך ככל הנראה החליף עם חברו, רבי אברהם יוזפא לרמן (אבי חסידות ויסקוט-קרושנוביץ), שכונה השרף מקונסקוואלי.
- ^ קובץ, "הבאר", כרך ב-ג, שנה י"ג עמוד ע"ג.
- ^ בראשית הספר מבקש בנו, מדפיס הספר, "פרענומעראנטין", דמי קדימה, לשם הדפסת הספר השני על ההפטרות והמועדים, אך למעשה לא הודפס.
