אישטוואן האן

אישטוואן האן (בהונגרית: Hahn István; בודפשט, 28 במרץ 1913 – בודפשט, 26 ביולי 1984) היה היסטוריון של העת העתיקה יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, חבר מלא של האקדמיה ההונגרית למדעים (1982), חבר סגל בבית המדרש לרבנים בבודפשט.

ביוגרפיה

אישטוואן האן נולד במשפחה יהודית להורים רופאים כבנם של דז'ה האן (1878–1940) ושל אירמה הרצוג (1877–1948). בשנת 1935 קיבל תעודת הוראה לתיכון ודוקטורט במדעי הרוח בהיסטוריה הלטינית-והיוונית באוניברסיטת פאזמאני פטר בבודפשט (משנת 1951 שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד) ובשנת 1937 קיבל סמיכה לרבנות בבית המדרש לרבנים בבודפשט. גם הוא וגם אמו שרדו את השואה בבודפשט. בשנת 1953 סיים את לימודיו במחלקת בערב של אוניברסיטת אטווש לוראנד תואר ברוסית. בשנים 1937–1942 היה מורה במחלקת החינוך של הקהילה היהודית של פשט. משנת 1942 היה מרצה בגימנסיה של בית המדרש לרבנים, משנת 1948 היה ממלא מקום מנהל הגימנסיה הממלכתית איגנץ גולזיהר ברובע 8 בבודפשט. בשנים 1949–1951 היה סגן מנהל הגימנסיה פזקש ברובע 8. בשנים 1952–1955, היה מרצה בכיר במכללה הפדגוגית בודפשט ולאחר מכן פרופסור חבר. בשנים 1955–1957 היה ראש החוג להיסטוריה של המכללה הפדגוגית בעיר אגר.

משנת 1957 היה מרצה בכיר במחלקה להיסטוריה יוונית-רומית באוניברסיטת אטווש לוראנד בבודפשט, משנת 1959 היה פרופסור חבר, משנת 1963 ועד פרישתו בשנת 1983 פרופסור מן המניין. במקביל, בין 1959 לבין 1962, עמד האן בראש המחלקה להיסטוריה העתיקה של אוניברסיטת סגד על בסיס משרה חלקית ולימד את ההיסטוריה של העת העתיקה, היסטוריה של יוון והיסטוריה של האימפריה הרומית. בשנת 1979 נבחר כחבר נספח של האקדמיה ההונגרית למדעים וב-1982 כחבר מן המניין.

האן עסק גם בתחומים רבים של ההיסטוריה המזרחית והיוונית-רומאית העתיקה וההיסטוריה הדתית, כולל תרבות עירונית עתיקה, כלומר תרבות הפוליס, המדע הצבאי העתיק, התקופה המיקנית וההומרית, הדמוקרטיה האתונאית, כלומר עידן פריקלס, המיתולוגיה היוונית והרומית. הוא הציג את האימפריות העתיקות מלידתן עד נפילתן. בעבודותיו ציטט רבות היסטוריונים קדומים, היווני הרודוטוס ותוקידידס, או הרומאי אפיאנוס. המאפיינים העיקריים של דיוקן החוקר והמרצה שלו היו: כישורי שפה נרחבים (הוא קרא בעשרים ושש שפות וכתב ודיבר בהרבה מהשפות הללו). זיכרון מעולה, יכולת הדגשת נקודות, הצגה חזותית ומוסר עבודה יוצא דופן.

רומא, כנסיית האלה דיאנה

חייו הפרטיים

אשתו הייתה יהודית קלמן, בתם של הרב אדן קלמן (מקודם קוהן-כהן) ושל מרגיט שטרסר.

עבודותיו העיקריות

• הרמב"ם- קטעים (בודפשט, 1935);
• בריאת העולם באגדות האסלאם (בודפשט, 1935);
• ספר הבר מצווה (עם אדולף פיש, בודפשט, 1938);
• חגים ומנהגים יהודיים (בודפשט, 1940, 1995, 1997, 2004);
• חג אורים (חנוכה) (בודפשט, 1941);
• תולדות העם היהודי מגלות בבל ועד ימינו (בודפשט, 1947, 1995, 1996, 1998, 2004);
• הִיסטוֹרִיָה. תוכנית לימודים להשכלה כללית תיכונית והכשרת מורים. פרהיסטוריה, ימי קדם, ימי הביניים המוקדמים (בודפשט, 1953);
• תולדות הכרונולוגיה (בודפשט, 1960);
• היסטוריה של העת העתיקה (בזרימת הזמן, בודפשט, 1967);
• אלים ואנשים (בודפשט, 1968; מהדורה שנייה מתוקנת, מורחבת, בודפשט, 1980; גם בגרמנית: Götter und Völker, בודפשט, 1977);
• קרתגו (עם ג'רג' מאתה, בודפשט, 1972);
• האלים של רומא (לקט, ערך, הערה, בודפשט, 1975);
• Oikumené Studia ad historiam antiquam classicam et orientalem spectantia. 1-4. לִקְשׁוֹר. עורך אישטוואן האן. (בודפשט, 1976, 1978, 1982, 1983)
• אמונה והיסטוריה. מחקרים מדתות עתיקות (בודפשט, 1982);
• היסטוריה עולמית בשנים עד 1789 / נערך. פאל אנגל, בבקרת אישטוואן האן, פטר האנאק, גזה קומורוצי (בודפשט, 1982). מסת"ב 9632810546
• מערכות לוח זמנים ותזמון (בודפשט, 1983; 1998);
• פרשנות חלומות ומציאות חברתית. ארטמידורוס דלדיאנוס כמקור להיסטוריה חברתית (בודפשט, 1985).
• מהפכת הנביאים (בודפשט, 1998) מסת"ב 9638569786
• נוצרים, יהודים ברומא העתיקה (היסטוריה, 2004).

חברות ארגונית

• יו"ר הוועדה לעת העתיקה
• נשיא שותף בחברה לעת העתיקה (מאז 1979).

פרסים

• פרס האקדמיה (1970)
• פרס Apáczai Csere János (1974)
• דרגת הזהב של מסדר ההעבודה (1970; 1983).

הנצחה

• בשנת 2008, לזכרו של אישטוואן האן, המחלקה שלו, המחלקה להיסטוריה עתיקה של אוניברסיטת אטווש לוראנד וקרן Non Omnis Moriar הקימו הוקרה מדעית להכרה במדענים שכתבו יצירות משמעותיות בתחומי המחקר של פרופסור האן.
• בין התאריכים 22–23 במרץ 2013, לכבוד 100 שנה להולדתו אישטוואן האן אוניברסיטת אטווש לורנד, האקדמיה ההונגרית למדעים וקרן Non Omnis Moriar ארגנו כנס בנושא תולדות הדת.
• חדר הסמינרים של המחלקה להיסטוריה עתיקה של אוניברסיטת אטווש לוראנד נושא את שמו.

לקריאה נוספת

• איבאן ט. ברנד: אישטוואן האן = מדע הונגרי, 1984. מס' 12.
• האלמנך של אוניברסיטת סגד, 1996. כרך 1. עמוד 559 . מסת"ב 9634820379 ראו מאמר מאת אישטוואן האן. עמ' 126.
• העבר וההווה של אוניברסיטת סגד : 1921-1998 = בעבר ובהווה של אוניברסיטת סגד. שאמו סדצקי-קרדוש משבח את פועלו של אישטוואן האן כמרצה וכחוקר, ראה עמוד 209.
• Új magyar életrajzi lexikon III. (H–K). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2002. 25–26. o. ISBN 963-547-414-8 (לקסיקון ביוגרפי חדש)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אישטוואן האן בוויקישיתוף

• תמונה של אישטוואן האן
• אישטוואן האן: מערכות לוח שנה וחישוב זמן
• אישטוואן האן: חגים יהודיים ומנהגים עממיים
• ההונגרים בשינוי המאה - זיכרון תלמידים על אישטוואן האן

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31918682אישטוואן האן