אינטליגנציה קולקטיבית
אינטליגנציה קולקטיבית הוא מושג מתת-תחום במדעי ההתנהגות, בחקר חברות ובמדעי המחשב, אשר מניח כי קיימת אינטליגנציה אשר עולה משיתוף פעולה ותחרות בין פרטים רבים, ונראה כאילו יש ל"אינטליגנציה" זו בינה משלה. אינטליגנציה קולקטיבית מופיעה בצורות שונות של החלטות משותפות אצל חיידקים, בעלי חיים, בני אדם ומחשבים. מחקר התחום של אינטליגנציה קולקטיבית הוא תת-תחום של הסוציולוגיה, אך גם של מדעי המחשב או של חקר התנהגות ההמונים.
העוסקים בתחום
חלק מההוגים הבולטים בתחום אינם פסיכולוגים או סוציולוגים, אלא מחברי ספרי מדע פופולרי, מדע אלטרנטיבי ועידן חדש כפיטר ראסל, טום אטלי או הווארד בלום. אחרים, כמו פייר לוי, או פרנסיס הייליהן, שייכים לממסד המדעי; ובין אנשי מדעי המחשב העוסקים בתחום, ניתן למצוא דמויות כמו דאגלס אנגלברט. חלוץ המחקר בתחום, ג'ורג' פור, הגדיר אינטליגנציה קולקטיבית כ"יכולת של קהיליות אנושיות להתפתח לרמה גבוהה יותר של מורכבות ולקראת הרמוניה, דרך פיתוח מנגנונים של אבחנה ושילוב, תחרות ושיתוף פעולה". פור, כמו אטלי, מתייחסים בעיקר לפוטנציאל שיש לאינטליגנציה קולקטיבית על ההתפתחות האנושית.
ביקורת
יש הטוענים כי המושג "אינטליגנציה קולקטיבית" אינו בעל תוקף אמפירי, ולא מתבסס על תאוריה מוצקה ועל מושגים מדויקים.[1] כן נטען כי לא פותחה תאוריה המנסה לקשר בין התחומים השונים שבהם מתבטאת האינטליגנציה הקולקטיבית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ יעקב הכט, על משמעות המושג "אינטליגנציה קולקטיבית" ברשת, באתר איגוד האינטרנט הישראלי