אינגליש אלקטריק קנברה
.jpg) | |||||||||||||||
| מטוס קנברה בצבעי חיל האוויר המלכותי, 2014 | |||||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מפציץ בינוני/סיור | ||||||||||||||
| ארץ ייצור |
 הממלכה המאוחדת | ||||||||||||||
| יצרן | אינגליש אלקטריק | ||||||||||||||
| טיסת בכורה | 13 במאי 1949 | ||||||||||||||
| תקופת שירות | 25 במאי 1951 – 23 ביוני 2006[1] (55 שנים) | ||||||||||||||
| צוות | 3 | ||||||||||||||
| יחידות שיוצרו |
900 (בריטניה) 49 (אוסטרליה) 403 (ארצות הברית - מרטין B-57) | ||||||||||||||
| משתמש ראשי |
RAF | ||||||||||||||
| משתמשים משניים |
 ארצות הברית אוסטרליה הודו | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| תרשים | |||||||||||||||
 | |||||||||||||||
האינגליש אלקטריק קנברה (באנגלית: English Electric Canberra) היה מפציץ בינוני ומטוס סיור סילוני בריטי אשר נכנס לשירות ב-1951 ושירת בחיל האוויר המלכותי עד 2006, בנוסף למספר מדינות נוספות סביב העולם.
הקנברה פותח בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, הוא נועד להוות מחליף למטוס הדה הבילנד מוסקיטו המוצלח. הקנברה עשה שימוש בטכנולוגיית ההנעה הסילונית שהחלה להתפתח בשנות המלחמה האחרונות, מתוך כך הציג המטוס יכולות מרשימות לתקופה בעיקר בסייג רום של 15ק"מ, מהירות טיסה ועיצוב שאיפשר גמישות להתאמות ושינויים עתידיים. הצלחתו של הקנברה הובילה אותו לשרת בחיל האוויר המלכותי במשך למעלה מ-50 שנים, לצד מדינות נוספות שרכשו אותו בהן ארצות הברית שאף ייצרה גרסה מקומית תחת השם מרטין B-57 קנברה.
מטוס הקנברה נקרא כך על שם עיר הבירה של אוסטרליה שהייתה המדינה הראשונה מחוץ לבריטניה שהביעה עניין ברכישת המטוס. בשנים הראשונות ביצועי המטוס הובילו למספר שיאי עולם, בהם שיא הגובה שנקבע ב-1957 (21,430 מ'), הטיסה הטראנס-אטלנטית הסילונית הראשונה ללא עצירה או תדלוק בשנת 1951 ושנה לאחר מכן הטיסה הטראנס-אטלנטית הכפולה הראשונה על ידי מטוס סילוני - טיסה שערכה 10 שעות ושלוש דקות.
גרסאות ודגמים עיקריים
מטוסי הפצצה
הגרסאות העיקריות של הקנברה יועדו להפצצה טקטית ונשאו את האות B (הפצצה; Bombing) בשם הדגם.
- קנברה B.1: דגם אב הטיפוס של הקנברה, נקרא A.1 במהלך פיתוחו. 4 מטוסים יוצרו.
- קנברה B.2: דגם הייצור הראשון, כלל מכלי דלק נוספים בקצוות הכנפיים, מנועים משודרגים מסוג Avon R.A.3 בעלי כוח דחף Kn28.91 ומקום לשלושה אנשי צוות כולל מטילן. 418 מטוסים יוצרו סך הכל, מהם 208 על ידי אינגליש אלקטריק והשאר על ידי אוורו, הנדלי פייג' ושורט ברוד'רס.
- קנברה B.6: הדור השני של הקנברה, בעל זוג מנועי Avon R.A.7 עם כוח דחף Kn33.32 והארכה של גוף המטוס בכ-30 ס"מ. סך הכל יוצרו 106 מטוסים מדגם זה על ידי אינגליש אלקטריק ושורת ברוד'רס.
- קנברה B.15: גרסה משודרגת של ה-B.6 לשירות במזרח הרחוק והמזרח קרוב, כלל התקנים לנשיאת חימוש מתחת לכנפיים במשקל 450 ק"ג והותקנו 3 מצלמות. 39 מטוסים שודרגו מה-B.6.
- קנברה B.20: דגם משודרג של ה-B.2 שיוצר ברישיון באוסטרליה, הדגם כלל תוספת של מכלי דלק בכנפיים.
- קנברה B.52 ו-B.62: דגמים משודרגים של ה-B.2 שנכמרו לאתיופיה וארגנטינה בהתאמה.
מטוסי אמנעה אווירית
דגמי הפצצה טקטית שיועדו לאמנעה אווירית בעומק הטקטי של האויב, גרסאות אלו סומנו ב-(I)B (interdiction).
- קנברה (I)B.8: מטוס הפצצה טקטית מהדור השלישי של הקנברה אשר יועד לאמנעה אווירית. הדגם התבסס על ה-B.6 וכלל מספר רב של שדרוגים והתאמות, בהם עיצוב מחדש של קדמת המטוס והעברת עמדת הנווט לקדמת הטייס. הדגם כלל מתקן לתותחי 20 מ"מ מתחת לכנפיים לתקיפת מטרות קרקעיות, בנוסף למתק חימוש לנשיאת פצצות או רקטות במשקל 454 ק"ג ומערכת הפצצה לגובה נמוך (LABS) לביצוע הפצצה עם חימוש אטומי טקטי. סך הכל יוצרו 72 מטוסים מדגם זה.
- קנברה (I)B.12, (I)B.56, (I)B.66 ו-(I)B.68: דגמים מבוססים על ה-(I)B.8 וה-(I)B.6 עבור חיל האוויר המלכותי של ניו זילנד, פרו והודו.
מטוסי צילום
גרסאות שפותחו למטרת סיור וצילום אווירי, סומנו באותיות PR (Photo-reconnaissance).
- קנברה PR.3: דגם הסיור והצילום הראשוני שהוכנס לשירות ב-1953, המטוס כלל מכלי דלק נוספים להגדלת טווח הטיסה ותוספת לגוף המטוס להכלת מערכת הצילום, דגם זה כלל רק שני אנשי צוות.
- קנברה PR.7: דגם עם התאמות דומות אשר התבסס על ה-B.6 עם מנועי Avon 109. סך הכל 74 מטוסים יוצרו.
- קנברה PR.9: דגם שהתבסס על ה-(I)B.8, גוף המטוס והכנפיים הוארכו, המנועים שודרגו ל-Avon 206 וחופת הטייס הוזזה שמאלה כדי לאפשר פתח מילוט לנווט שישב מול הטייס.
- קנברה PR.57 ו-PR.67 דגמים שהבססו על ה-PR.7 עבור חיל האוויר ההודי, ה-PR.57 כלל התאמות למזג אוויר טרופי ומדברי.
מטוסי אימון
מספר דגמים שפותחו למטרת אימון טייסים ולאימון צוותים מקצועיים במספר תחומים בהם זיהוי מטרות אוויריות, ניווט וכדומה. גרסאות אלו סומנו באות T (אימון; Trainer).
- קנברה T.4: דגם האימון הראשון שכלל הגאי טיסה כפולים ומקום לשלושה אנשי צוות.
- קנברה T.11: דגם לאימון צוותי ירוט לתרגול הפעלת מכ"ם ירוט לתנאי מזג אוויר שונים, כלל ארבעה אנשי צוות.
- קנברה T.17: דגם אימון לוחמה אלקטרונית לתרגול צוותי נ"מ ומכ"ם יבשתיים בהתמודדות עם מטוסים בעלי אמצעי חסימה אלקטרונית.
- קנברה T.19: דגם לאימון זיהוי מטרה אווירית שקטה.
- קנברה T.22: דגם אימון שפותח בהתאם לצורכי הצי המלכותי.
מרטין B-57 קנברה
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה ותחילת מלחמת קוריאה חיל האוויר של ארצות הברית היה זקוק למפציץ טקטי למטרות אמנעה אווירית, כמחליף לדאגלס A-26 אינווידר המיושן. מספר חלופות נבחנו והקנברה נבחר ב-1951 לאחר שבוצעו תצוגות תכלית מבין חמשת המטוסים שהוצעו. חיל האוויר העדיף ייצור מקומי של מטוס וחברת גלן ל. מרטין זכתה במכרז היצור עם הזמנה ראשונית של 250 מטוסים, לאחר מכן באוגוסט 1951 הגיע מטוס הקנברה השני שנשלח מבריטניה כבסיס ליצור והפיתוח האמריקאי. משום הדחיפות לשלוח את המטוסים הראשונים ללחימה בקוריאה, המטוסים הראשונים שפותחו B-57A היו כמעט זהים לחלוטין לדגם B.2 הבריטי עליו היו מבוססים, בהמשך דגמי ה-B-57B והלאה הותאמו לדרישות חיל האוויר האמריקאי וכללו שינויים נרחבים יותר.
ה-B-57 קנברה היה המפציץ הראשון בשירות ארצות הברית שביצע גיחות הפצצה קרביות, הוא זכה להערכה רבה לאורך השנים ונחשב למטוס אמין ובעל ביצועים טובים. הקנברה שירתה בחיל האוויר של ארצות הברית בין 1954 ועד שיצא משירות צבאי ב-1983, כיום מספר מטוסים ממשיכים לשרת בנאס"א לביצוע מחקר בגובה רב כמו גם כסיוע לבחינת מערכות תקשורת. חברת מרטין פיתחה מספר דגמים עיקריים לאורך השנים, בהם מטוסי הפצצה טקטיים לאמנעה אווירית ומטוסי סיור וצילום, מטוסי קנברה שירתו באופן נרחב בעיקר במלחמת וייטנאם ולאחר מכן בהדרגה הוחלפו במטוסים מתקדמים יותר כגון הדאגלס A-3 סקייווריר והנורת' אמריקן A-5 ויג'ילנטה.
ה-B-57 של חברת מרטין נמכר בעיקר לפקיסטן וטאיוואן. בשירות פקיסטני מטוסי קנברה לקחו חלק במספר מערכות ומלחמות בהן מלחמת הודו-פקיסטן של 1965 ומלחמת הודו-פקיסטן של 1971, עד שיצא משירות מבצעי בשנת 1985.
מפעילות עיקריות
- הממלכה המאוחדת
- חיל האוויר המלכותי: 782 מטוסים שירתו לאורך השנים ב-60 טייסות שונות במגוון משימות.
- זרוע האוויר של הצי המלכותי: 69 מטוסים.
- ארצות הברית - 403 מטוסים מדגם מרטין B-57 קנברה בתוצרת מקומית תחת רישיון.
- הודו - 107 מטוסים.
פרו - 60 מטוסים.- אוסטרליה - חיל האוויר המלכותי האוסטרלי: 56 מטוסים שירתו בשלוש טייסות (טייסת 1, 5 ו-6) לצד יחידות נוספות.
ונצואלה - 46 מטוסים.
ניו זילנד - 31 מטוסים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ (RAF)
34777197אינגליש אלקטריק קנברה