איוואן דיביץ'

איוואן דיביץ' (ברוסית: Иван Иванович Дибич-Забалканский, בגרמנית: Hans Karl Friedrich Anton von Diebitsch;‏ 13 במאי 1785 - 29 במאי 1831) היה גנרל-פלדמרשל רוסי ממוצא גרמני.

ביוגרפיה

איוואן דיביץ' נולד ב-13 במאי 1785 בשלזיה, למשפחת אצולה גרמנית. לאחר סיום הלימודים בבית הספר לקצינים בברלין עבר להתגורר ברוסיה, בעקבות אביו שהחל לשרת בצבא האימפריה הרוסית עוד בשנת 1792. בשנת 1801 התגייס דיביץ' לצבא הרוסי, ובשנת 1805 בלט באומץ ליבו בקרב אוסטרליץ.

דיביץ' השתתף במלחמת רוסיה-צרפת בשנת 1812, ולאחר נסיגת הצבא הצרפתי מרוסיה ותחילת הלחימה בגרמניה ניהל שיחות עם מפקדי הצבא הפרוסי בשטח, וכתוצאה מכך, הצבא הפרוסי עבר להילחם לצד הרוסים. הדבר סימל מהפך במאזן הכוחות באירופה ובקואליציה נגד נפוליאון. בשנת 1813 השתתף דיביץ' בקרב לייפציג ובקרבות נוספים.

לאחר המלחמה התקרב מאד לאלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה, והיה בין יועציו בנסיעות לאירופה. בשנת 1824 התמנה לראש המטה של הצבא. בשנת 1825 היה בין מלוויו של הצאר לטגנרוג, שם נפטר האחרון. בתחילת שלטונו של ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה היה בחבר השופטים בעקבות מרד הדקבריסטים. חלק גדול של הקושרים היו קצינים ביחידות שבפיקודו, והוא פעל אישית למעצרם.

בשנת 1827 נשלח דיביץ' לקווקז לבדיקת היחסים בין אלכסיי ירמולוב לבין איוואן פסקביץ', ועם חזרתו קיבל תואר רוזן.

בשנת 1828 לחם דיביץ' במלחמה העות'מאנית-רוסית (1828-1829). אף על פי שלא היה לו תפקיד מוגדר, ניצל את יחסיו עם הקיסר, כך שהמפקד העליון במקום לא היה יכול לנקוט באף מהלך צבאי ללא תיאום עמו, ובתחילת 1829 התמנה למפקד העליון של הכוחות הלוחמים.

בהיותו בנחיתות מספרית ברורה העדיף לא להיכנס לקרב מכריע, אולם אף על פי כן, הכוחות בפיקודו הצליחו לכבוש מספר מבצרים ולנצח בקרבות רבים. דיביץ' פיקד על מעבר הצבא דרך הבלקנים והפתיע את העות'מאנים כאשר כוחותיו הגיעו סמוך לאדריאנופול, אך שם נתקלו בהתנגדות עזה ונאלצו לסגת. כתוצאה ממהלך זה נחתם הסכם אדירנה שתאם את דרישותיה של האימפריה הרוסית. בשל הישגיו במערכה זו הועלה לדרגת גנרל-פלדמרשל, ולשמו התווספה תוספת "זבלקנסקי" (מעבר לבלקן).

האירועים באירופה בשנת 1830 גרמו לניקולאי הראשון, קיסר רוסיה לארגן צבא למערכה נגד המהפכנים, והוא שלח את דיביץ' לברלין לניהול שיחות. באופן מפתיע החל מרד בפולין, ודיביץ' התמנה לראש הכוחות שהוקצו לדיכוי המרד. למרות הבטחותיו, לא הצליח במטלה זו במהירות והלחימה נמשכה 7 חודשים.

בשלבים האחרונים של המערכה נפטר דיביץ' ב-29 במאי 1831 בקלשבו, כתוצאה ממחלת הכולרה, בעת היותו בין הכוחות הלוחמים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איוואן דיביץ' בוויקישיתוף

• קורות חיים (ברוסית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25587516איוואן דיביץ'