אטיין מוריס פלקונט

אטיין מוריס פלקונט (בצרפתית: Étienne Maurice Falconet; ‏ 1716, פריז – 1791, פריז) היה פסל צרפתי שפיסל בסגנון בארוק, רוקוקו וניאוקלאסי.

פלקונט נולד למשפחה עניה בפריז, התמחה בהתחלה בנגרות, ופיסל בחימר בזמנו החופשי, חלק מהפסלים משכו את תשומת לב הפסל ז'אן בטיסט לה מיין שקיבל אותו כתלמידו, פסלו מילו מהעיר קרוטון הביא בשנת 1754 לקבלתו כחבר באקדמיה לאמנויות היפות.

הגיע לתודעת הציבור בפסליו אמור והרוחצת שהוצגו בסלון הפריזאי של 1755 ושל 1757 ומונה למנהל של סטודיו ובית מלאכה חרסינת סבר שם פיתח את תחום פיסול דמויות קטנות בחרסינה, תחום שהמשיך אחריו בחרסינת ונסן.

נושאי עבודתו קיבלו השראה מהצייר פרנסואה בושה ומהתיאטרון והבלט של תקופתו.

פלקונט הוזמן בשנת 1766 על ידי יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה ליצור בסנקט פטרבורג פסל גדול מברונזה של פיוטר הגדול הידוע בשם פרש הנחושת בסיוע תלמידתו וביתו החורגת מארי-אנה קולו, הפסל היווה מקור השראה ליצירה נפוליאון חוצה את האלפים של ז'אק-לואי דויד ולעוד יצירות מתחום הספרות והמוזיקה לבלט.

בשנת 1788 חזר פלקונט לפריז לנהל את האקדמיה לאמנויות היפות, רבות מעבודותיו עבור כנסיות נהרסו בזמן המהפכה הצרפתית ועבודותיו עבור אספנים פרטיים שרדו טוב יותר.