אורן גזל-אייל
אורן גזל-אייל (נולד ב-24 במאי 1970) הוא פרופסור מן המניין למשפטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, המשמש כדקאן הפקולטה החל מפברואר 2017. גזל-אייל כיהן בעבר גם כראש המרכז לחקר משפט, פשיעה וחברה. מחקריו עוסקים בהליך הפלילי ובפרט בהסדרי טיעון, וכן במחקר אמפירי של המשפט. הוא כיהן כיועץ אקדמי למשרד המשפטים ולוועדת חוקה, חוק ומשפט, כחבר האקדמיה העולמית הצעירה, וכן חבר האקדמיה הצעירה הישראלית. הוא היה מי שיזם וניסח את הטיוטה הראשונית של החוק המאפשר עריכת הסדר מותנה כחלופה להעמדה לדין.
ביוגרפיה
גזל-אייל נולד בקריית ביאליק. הוא סיים בהצטיינות תואר ראשון במשפטים ובכלכלה באוניברסיטת חיפה. התמחה אצל שופטת בית המשפט העליון דורית ביניש ולאחר מכן שימש כעוזר משפטי של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל (החליף בתפקידו את גדעון סער). הוא סיים תואר שני בהצטיינות במשפטים במסגרת התוכנית האירופית ארסמוס למשפט ולכלכלה ותואר שלישי במשפטים באוניברסיטת חיפה. היה הבוגר הראשון של תוכנית הדוקטורט של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. גזל-אייל כיהן כסגן דקאן הפקולטה מ-2012 ועד 2017, ומפברואר 2017 ממלא את תפקיד הדקאן.
תחומי מחקר עיקריים
מחקריו של גזל-אייל עוסקים במערכת המשפט הפלילית בישראל, ומתמקדים בעיקר בשאלות של סמכויות התביעה, הסדרי טיעון וענישה. כמו כן, הוא עוסק בבחינה אמפירית של הטיות קוגניטיביות בהליכים משפטיים. מרבית מחקריו הם בינתחומיים ונערכים בשיתוף פעולה עם כלכלנים, סוציולוגים, פסיכולוגים וחוקרי אחרים במדעי החברה.
הסדרי טיעון
במחקריו על הסדרי טיעון התמקד גזל-אייל בחשש שנאשמים חפים מפשע יודו בהסדר טיעון. הוא הראה כי החשש גדול במיוחד דווקא בתיקים בהם הראיות חלשות וכאשר הצדדים מגיעים להסדרי טיעון על סעיפי אישום המקילים מאוד בהשוואה לאישומים המקוריים, וכן במקרים בהם ההליך עצמו יקר לנאשם, כמו למשל כאשר הנאשם עצור והעונש הצפוי לו אינו גדול משמעותית מתקופת מעצרו.[1] בהסתמך על מחקרים אמפיריים שלו ושל אחרים הוא הראה כי במקרים אחרים החשש להרשעת חפים מפשע בהסדרי טיעון קטן יחסית, שכן מרבית הנאשמים החפים מפשע יטו להעדיף משפט גם כשהדבר אינו כדאי להם מבחינת הסיכונים. גזל-אייל ערך גם את המחקר הראשון בישראל שהציג נתונים על שיעור הסדרי הטיעון בתיקים השונים, וסוגי הסדרי הטיעון שנערכים בבתי המשפט השונים.
הטיות בהחלטות שופטים
סדרת מחקרים אחרת שלו עסקה בהטיות פסיכולוגיות בהחלטות שופטים. כך, במספר מחקרים אמפיריים הוא הראה כי בשל הטיית קבוצת פנים תוצאת ההליכים מושפעת מאוד מהזהות האתנית של השופט הדן בהליך. מתדיינים ערבים זוכים לתוצאות טובות בהרבה כשהשופט הדן בעניינם ערבי, בעוד שבעלי דין יהודים זוכים לתוצאות טובות יותר כשהשופט יהודי. באחד המחקרים הוא הראה גם שנוכחות שופט ערבי במותב של שופטים מנטרלת את ההטיה כנגד ערבים שקיימת במותבים של שלושה שופטים יהודים. במחקר אחר הוא בחן גם את ההשפעה של התמקצעות שופטים על החלטותיהם, כמו גם השפעות של ותק שיפוטי ושל תפקידו הקודם של השופט בטרם התמנה לשיפוט.[2]
ענישה וגזירת דין
קבוצת מחקרים אחרת של גזל-אייל עוסקת במדיניות הענישה וגזירת הדין. הוא ביקר את היקף השימוש בשיקולי הרתעה לביסוס הצדקה להחמרה בענישה, ומנגד טען כי נעשה שימוש חסר בשיקולים של שיקום והגנה על הציבור במדיניות הענישה. הוא השתתף באופן פעיל בניסוח תיקון 113 לחוק העונשין, שהבנה את שיקול הדעת השיפוטי בענישה. לאחר שהתיקון לחוק עבר, הוא ביקר לא אחת את אופן יישומו. כך מחקרו בעניין ענישת שוהים שלא כדין הראה כי מדיניות הענישה שקבעו בתי המשפט ביחס לשבחים, ועל פיה עונשם המקובל כולל בדרך כלל מאסר של כחודש ימים, מחמירה הרבה יותר מהנדרש על פי החוק.[3] עמדתו זו אומצה על ידי בית המשפט העליון, ומדיניות הענישה של השב"חים שונתה.[4] גם עמדתו בעניין היחס בין הסדרי טיעון למדיניות הענישה אומצה בפסיקה.[5] מחקרים אחרים שלו עסקו באופן בו בית המשפט שוקל את שיקולי הענישה השונים בישראל על פי החוק.[6]
זכויות חוקתיות
בתחום המשפט החוקתי עסק גזל-אייל בזכויות החוקתיות והיקף ההגנה הנתון להם. במאמריו בתחום זה הוא התמקד בהבחנה בין זכות חוקתית לבין אינטרס ציבורי שאינו זכות כזו, ובדרישת החוקיות לפגיעה בזכויות יסוד חוקתיות.
פעילותו האקדמית
גזל-אייל היה חבר בפורום הצעירים במדעי הרוח והחברה של האקדמיה הלאומית למדעים ולאחר מכן נבחר כחבר האקדמיה העולמית לצעירים, הפועלת תחת ארגון הגג העולמי של האקדמיות הלאומיות למדעים, ה-IAP. בשנת 2014 נבחר גם כחבר האקדמיה הישראלית הצעירה.
גזל-אייל היה חוקר ומרצה אורח באוניברסיטת ניו יורק (NYU), באוניברסיטת מישיגן, באוניברסיטת קונטיקט ובאוניברסיטת איקס אן פרובנס-מארסיי.
הוא עמדבראש המרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה, של אוניברסיטת חיפה.
בשנת 2009–2010 כיהן גזל-אייל כנשיא האגודה הישראלית למשפט וכלכלה.
ב-2010 נבחר גזל-אייל על ידי הפאנל הבינלאומי של האקדמיות הלאומיות למדעים (ה-Interacademies Pannel) להשתתף עם קבוצה של 55 מדענים צעירים מובילים מהעולם, בכנס הקיץ של הפורום הכלכלי העולמי (פורום דאבוס) בטיאנג'ין, סין.
פעילות ציבורית
גזל-אייל היה מעורב בשורה ארוכה של רפורמות במערכת המשפט הפלילית האזרחית והצבאית. הוא שימש מספר פעמים כיועץ למשרד המשפטים בנושאים שונים לרבות הבניית שיקול הדעת בענישה וחלופות להליכים פליליים.
הוא יזם את החוק להסדר מותנה (חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 66), התשע"ב–2012) אשר מקנה לתובע סמכות להגיע עם חשוד להסדר במסגרתו התיק יסגר בתמורה לתשלום כסף למדינה, פיצוי לנפגע, שירות למען הציבור או בתנאים אחרים.[7]
גזל-אייל כיהן כחבר הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשות השופטת (בדימוס) דליה דורנר וכמרכז הוועדה.
כיום הוא מכהן כחבר הוועדה המייעצת לסדר דין פלילי וראיות, חבר הפורום האקדמי המייעץ למפכ"ל המשטרה וכחבר (נציג אקדמיה) בוועדה לבחינת חלופות ענישה במשרד המשפטים.
הוא גם חבר הפורום האקדמי המייעץ למפכ"ל המשטרה (משנת 2017), כמו גם בפורום האקדמי המייעץ לנציבת שירות בתי הסוהר (משנת 2018).
גזל אייל כיהן כיו"ר (במשותף עם פרופ' יורם רבין) של הוועדה לבחינת אפשרות החלת הסדרים מותנים במערכת השיפוט הצבאית ובחינת מדיניות העמדה לדין בעבירות הסמים בצה"ל, 2015, ועדה שבעקבות המלצותיה שונתה מדיניות הטיפול בעברייני סמים בצה"ל.
בשנת 2018 הודיעה שרת המשפטים איילת שקד על מינויו כסגן יו"ר הצוות לצמצום הרשעות שווא בישראל, בראשות השופט יורם דנציגר.[8]
פרסים
גזל-אייל זכה במספר פרסים על מחקריו, בהם שתי זכיות בפרס השר לביטחון פנים למחקר ופיתוח, פרס דסטי ואתי מילר לחוקר צעיר מצטיין, פרס צגלה למאמר המצטיין בעברית לחברי סגל צעירים 2008, ופרס למצוינות בחקר המשפט ע"ש עו"ד דוד פתאל.[9] כמו כן, זכה במענקי מחקר שונים למימון מחקריו האקדמיים מטעם קרנות בישראל ובעולם.
קישורים חיצוניים
- עמוד הבית של פרופ' גזל-אייל, באתר אוניברסיטת חיפה
- עידו באום, לא תאמינו מי התנגד לחוק שייעל את התביעה הפלילית, באתר TheMarker, 1 באוגוסט 2012
אורן גזל-אייל, סרטון בסדרה "חשופים" בערוץ YouTube של אוניברסיטת חיפה, 17 ביוני 2014
רותם שטרקמן, למה כדאי לנו שאסירים יישבו פחות שנים בכלא?, באתר TheMarker, 11 במרץ 2016- טלי חרותי-סובר, מערכת הכליאה בישראל היא מהמחמירות בעולם - אז למה הפשיעה מתגברת?, באתר TheMarker, 14 ביולי 2016
הערות שוליים
- ^ אורן גזל-אייל, הסדרי טיעון ובעיית החף משפטים לה (1) 5
- ^ רויטל חובל, מחקר: נוכחות שופט ערבי מגדילה את סיכויו של נאשם ערבי להקלה בעונשו, הארץ (30.01.2015)
- ^ אורן גזל-אייל, מתחמים לא הולמים: על עקרון ההלימה בקביעת מתחם העונש ההולם משפטים על אתר ו, 1
- ^ רע"פ אלהרוש נ' מדינת ישראל (9.12.2014)
- ^ ע"פ 512/13 פלוני נ' מדינת ישראל (4.12.2013)
- ^ "כך מהפכת הסמים הקלים בצה"ל תשפיע על אלפי חיילים - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות. נבדק ב-2018-10-30.
- ^ עידו באום, לא תאמינו מי התנגד לחוק שייעל את התביעה הפלילית, TheMarker אוגוסט 2012
- ^ איילת שקד: "כל הרשעת-שווא היא כשל חמור של המערכת", באתר גלובס, 2018-06-17
- ^ חן מענית, פרס פתאל לחקר המשפט יוענק השנה לפרופ' אורן גזל-אייל, באתר גלובס, 29 בפברואר 2016
26042253אורן גזל-אייל