האקדמיה הצעירה הישראלית
האקדמיה הצעירה הישראלית נוסדה בנובמבר 2012[1] על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. היא פועלת באופן עצמאי, בגיבוי ובסיוע של האקדמיה הלאומית. בהרכב האקדמיה הצעירה יש שאיפה לאיזון דיסציפלינרי ולייצוג הולם של האוכלוסייה והקהילה המדעית בישראל, בכפוף לעקרון המצוינות כתנאי קובע. לאקדמיה הצעירה הישראלית קשר הדוק עם אקדמיות צעירות אחרות בעולם[2] ונציגות גם באקדמיה הצעירה העולמית, ה-GYA.[3]
מטרות ויעדים
1. קשר בין מדע לחברה
- יצירת ערוץ להשתתפות פעילה בפיתוח מדיניות מדע.
- עידוד אינטראקציות עם גופי תקשורת. פיתוח הקשר בין האקדמיה הישראלית והקהילה.
- מתן במה להבעת עמדה בנושאים מדעיים בעלי חשיבות לאומית ובין-לאומית.
2. יוזמות חינוכיות
- טיפוח הקשר ושיתוף הפעולה בין חוקרים צעירים מתחומי דעת שונים זה מזה.
- עידוד וטיפוח מחקרים משותפים ושיתוף פעולה עם חוקרים צעירים בעולם.
- עידוד הממשלה, קרנות מחקר וארגונים פילנתרופים ואחרים לתעל משאבים לפרויקטים נבחרים.
3. קידום מצוינות מחקרית
- קידום המדע כמנוע לפיתוח כלכלי.
- בניית יכולת למחקר מדעי.
4. מדיניות מדע בישראל
- הסרת חסמים בפני השתתפותן של נשים.
- קידום המדע כקריירה נבחרת בקרב אנשים צעירים.
- זיהוי בעיות והסרת חסמים. זיהוי מנהיגי הדור הבא של עולם המדע.
ועד מנהל
הוועד המנהל נבחר בידי האספה הכללית ומורכב משלושה חברים, מתחומי דעת שונים. הוועד המנהל אחראי על מדיניות האקדמיה הצעירה ומקביל בתפקידו למועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
יושבת ראש הוועד המנהל הראשונה הייתה יעל חנין. החל אוקטובר 2018, יושב ראש הוועד הוא ד"ר אודי זומר. חברים נוספים בוועד המנהל (נכון לספטמבר 2019) הם: פרופסור מיכל בר-אשר סיגל ופרופסור אבי צדוק.
ועדות נוספות
באקדמיה הצעירה הישראלית פעילות מגוון ועדות, חלקן קבועות וחלקן ממונות לצורך מיזם מסוים:
- ועדת חברים - ועדת החברים אחראית על סינון ראשוני של המועמדים להצטרף לאקדמיה הצעירה. הרכב הוועדה משתנה מדי שנה. הרכב הוועדה מבטא איזון דיסציפלינרי ומגדרי.
- ועדת גיוס משאבים - תפקידה לפעול לאיתור ולגיוס מקורות מימון ומשאבים נוספים.
- ועדת כנסת - תפקידה לעמוד בקשר עם ועדת המדע והטכנולוגיה ועם ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת כדי לקדם את הקשר עם קובעי המדיניות.
- ועדה בין-לאומית - מטרת הוועדה היא לפתח את קשרי החוץ של האקדמיה הצעירה, ולעמוד בקשר עם הפניות המגיעות ממדינות אחרות.
- ןעדת השאלה בין-ספרייתית
- ועדת חברה ערבית
- ועדת מאגר מידע
- ועדת מרכזי כתיבה
- ועדת משחק חשיבה "המסע למונדוס" - הוועדה הוקמה בעקבות הסכם עם האקדמיה הצעירה ההולנדית, שפיתחה משחק חשיבה המדמה מחקר אקדמי.
- ועדת שאלון מדענים צעירים 2.0 - ועדה האחראית לאיסוף, ניתוח והצגת תוצאות שאלון אינטרנטי שנשלח לכל החוקרים בארץ עד 10 שנים מתחילת המסלול לקביעות.
- ועדת תקשורת
- ועדת מדעי הרוח - מקדמת את תחום מדעי הרוח באקדמיה הישראלית.
- ועדת קידום נשים במדע- ייעוד הוועדה הוא להסיר מחסומים כדי שנשים יוכלו להתקדם במשרות אקדמיות בישראל.
- ועדת קידום נשים בפיזיקה
פעילויות
האקדמיה הצעירה עורכת מגוון כנסים, מפגשים, ימי עיון, סדנאות וישיבות בתחומים שאותם הגדירה כיעדים.
קידום מצוינות מחקרית - בספטמבר 2019 התקיים כנס "אקדמיקס"[1] הראשון. בכנס נפגשו חוקרים ממגוון תחומים במטרה לעודד שיתופי פעולה מחקריים ולאפשר שיתוף ידע ולמידה הדדית.
קשר בין מדע לחברה - מדי שבוע מתפרסם באתר ynet מדור חוקרים פרטיים המציג לקהל מחקרים מתחומים שונים.
חברים
ביוני 2019 נבחרו 8 חברים חדשים לאקדמיה, נכון לספטמבר 2019, האקדמיה הצעירה מונה 31 חברים, מתוכם 13 נשים (42%)[4] ושני ערבים ישראלים. עם חברי האקדמיה נמנים: השאם אבו ריא, עופר אשכנזי, חיים ביידנקופף, אילת ברעם-צברי, ליעד מודריק, ספי הנדלר, מיכל בר-אשר סיגל, יעל שטרנהל, אשרף בריק, עמית ברנשטיין, נטשה גורדינסקי, תמר גיגר, תומר וולנסקי, קרן וינשל, אודי זומר, יוסי יובל, קארין כרמית יפת, נועם מזרחי, איציק מזרחי, ראמי עקילאן, יובל פלדמן, חגי פרץ, אבי צדוק, ליאת קוזמא, בינה קליסקי, אסיה רולס, הילה שמיר, אילון שני, אבי שרודר ומיכל שרון.
בין הקריטריונים למועמדות וחברות באקדמיה הצעירה הישראלית:
- הצטיינות מחקרית בולטת, ומחויבות לפעול לקידום המדע והמחקר בישראל
- עיקר עיסוקם המדעי של החברים הוא בישראל
- רשאים להציע מועמדים: חברי האקדמיה הצעירה ובוגריה (לא יותר ממועמד אחד כל אחד), חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (לא יותר ממועמד אחד כל אחד), רקטורים של האוניברסיטאות בישראל (לא יותר מארבעה מועמדים, מהם לא יותר משני גברים ולא יותר משתי נשים)
- מדי שנה ייבחרו עד 10 חברים לאקדמיה הצעירה
- הבחירה היא לכהונה אחת בת ארבע שנים
- גיל המועמד/ת ביום 1 בינואר האחרון שלפני הבחירה יהיה נמוך מ-45
- החל משנת 2017 מספר החברים באקדמיה הצעירה לא יעלה על 30
קישורים חיצוניים
- אתר האקדמיה הצעירה הישראלית
האקדמיה הצעירה הישראלית, ברשת החברתית פייסבוק- מוטי בסוק, האקדמיה הלאומית למדעים הקימה אקדמיה צעירה למדענים עד גיל 45, באתר TheMarker, 11 בנובמבר 2012
הערות שוליים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: אירוע' אינו ערך חוקי
ערב השקת האקדמיה הצעירה למדעים, אירוע באתר יוטיוב, 8 בנובמבר 2012
- ^ אקדמיות צעירות בעולם, באתר האקדמיה הצעירה הישראלית
- ^ אתר GYA
- ^ פרופ' עליזה שנהר, "תקרת הגברים" באקדמיה, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2016
26433882האקדמיה הצעירה הישראלית